פס"ד שניתן באחרונה בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו באירוע שהתרחש לפני 19 שנה קובע את האחריות של מי הנתבעים. כתב התביעה התברר בבית המשפט השלום בירושלים בפני כב' השופט מרדכי בורשטיין.
התביעה הוגשה כנגד שלושה נתבעים, כנגד מושב נחושה, כנגד המועצה האזורית מטה יהודה המאגדת בתוכה את המושב וכנגד המשרד לשירותי דת האחראי על נושא העירוב. התביעה הוגשה בידי עו"ד חיים מכלוף מבית שמש, נדונה במשך שש שנים ורק עתה לפני כחודש נתקבל פסה"ד.
פסה"ד מתמצת את ההליך: "בעת שהתובע היה כבן 9 שנים, נפגע התובע בעת שרכב על אופניו בדרך ההיקפית במושב נחושה. במהלך הרכיבה, הוא נתקל בכבל, שסימן את תחום עירוב השבת, שנחתך ונפל לרוחב הדרך. התובע נחתך בצווארו וטופל על ידי אביו שהגיע למקום. לאחר כ-45 דקות הגיעה ניידת טיפול נמרץ ומשם הובהל התובע לבית החולים הדסה עין כרם, נותח בצווארו ושוחר".
התובע העיד בתצהירו: "ביום 04.05.98 רכבתי על אופניי בדרך ההיקפית במושב נחושה, ונתקלתי בקו עירוב בצורת כבל ברזל דק וחלוד אשר נמתח לרוחב הדרך. כנראה נפל מהעמודים שמחזיקים אותו בגובה, כך שהיה בגובה נמוך. אינני זוכר מה בדיוק אירע מהרגע שבו נתקלתי בקו העירוב ועד שהתעוררתי בבית החולים, לאחר ניתוח, זוכר במעומעם צעקות של אנשים". בהמשך התצהיר מפרט התובע את הסיפור כיצד נפגע, ממה נפגע, ומה תוצאות הפגיעה.
המושב הגיש כתב הגנה, ואילו מטה יהודה והמדינה כפרו באחריותם לתביעה. מטעם המושב הופיעו שני עדים, אחד טען כי אינו זוכר את האירוע ואילו השני טען שהנפגע לא נפגע מהעירוב אלא מגדר תיל היקפית.
עו"ד חיים מכלוף הביא עדי תביעה מטעמו, לא הסתפק בזיכרונות הטובים של אבי הנער מהעת ההיא אלא גם הצטייד בחוות דעת רפואיות המוכיחות ומצדיקות טענותיו.
סופו של יום השופט בורשטיין קיבל את גרסת התובע ומנמק: "קיימת הודאת בעל דין של הנתבעת, כמו האירוע הובא בזמן את לידיעת הנתבעים, וגם התצלומים שצילם האב בזמן אמת, מצביעים על העדרו של כבל עירוב בין עמודים, דבר התומך בגרסה שהכבל שנפל גרם לפגיעה של התובע, וגם בעת שהתקבל התובע לבית החולים, נכתב בזמן אמת שהחתך בצוואר נגרם מכבל עירוב. גרסה זו נמסרה בזמן אמת כגרסה ספונטנית קודם שמשפחת התובע הספיקה להתייעץ או לרקום גרסה. בגרסה שנמסרה לצוות הרפואי, כמתועד במסמכים הרפואיים, יש כדי להוכיח עקביות התובע בגרסתו ויש בהם כדי לחזק מהימנותו".
השופט בורשטיין שעבר על כל מסמכי הביטוח, המסמכים הרפואיים מאותה עת, ההתכתבויות השונות בין אב הנפגע לבין ועד המושב, אותם הניח ב"כ התובע עו"ד חיים מכלוף, קבע "שגרסת התובע אמינה והיא קבילה."
השופט בורשטיין קבע מי מבין הנתבעים אחראי למחדל הנ"ל שגרם לפגיעה. קובע השופט: "התובע נפגע מכבל עירוב שבאחריות המושב והמועצה האזורית וזאת עקב רשלנותם ועל כן קמה חובתם לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו." התובע זכאי לפיצוי בסך 300, 000 ₪ (100, 000 ₪ בגין כאב וסבל; 190, 000 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעתיד; 6,000 ₪ בגין הוצאות; 4,000 ₪ בגין עזרה וסיעוד), בגין הנזקים שנגרמו לו. כמו כן, מחייב הנתבעות 1-2 לשלם לתובע הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 65,000 ₪ כולל מע"מ.
בסה"כ מטה יהודה והמושב נחושה יישאו בהוצאה הזו באופן שווה ויעבירו לב"כ התובע עו"ד מכלוף סכום 182.5 אלף ₪ כל אחד.
באשר למדינה, הנתבעת השלישית קבע השופט שלא הוכחה רשלנות וחבות המשרד לשירותי דת ולכן היא פטורה מלפצות את התובע.
מסכם עו"ד חיים מכלוף: " חלפו הרבה שנים מאז האירוע ועד להגשת התביעה, למעלה מ-13 שנים, לכן נדרש מאמץ גדול לרכז את כל הפרטים כדי לבנות מרקם משכנע וצודק בתביעה שהגשנו, נדרש גם כוח שכנוע רציני ומנומק להסביר לבית המשפט בתביעה שהגשנו. סוף דבר שבית המשפט קיבל את עמדתנו. אנחנו בודאי מברכים על כך".
שתפו
