נתוני האוכלוסין לפתיחת שנת 2022 יכולים לבשר על הצפי לנו בשנים הבאות? אולי כן ואולי לא. לפחות שתדעו., שינויים דמוגרפיים חלים בכל מקום בעולם, אי נידח מאתמול הפך להיות אתר נופש תוסס ומזמין, מה צפוי לנו כאן ב'כפרינו' הקטן. .
בית שמש אינה עיר אחת גדולה, בהדגשה על 'אחת' כעיר מאוחדת לכול גווניה ודעותיה. שכן כך מתברר, יש העדפות לסוגי אוכלוסיה היכן להתגורר, היכן להתפתח, והיכן אולי כף רגלם לא תדרוך. בית שמש גדולה כנראה מספיק לבתרה בהגדרה לפי שכונות. אין דומה אוכלוסיית רמה ד לזו המצויה ברמה ב ואין אוכלוסיית רמבש ב דומה לשכונת ממזרח שמש.
עיר של כולם? אם כולם ואם הכוונה לסוגי אוכלוסיה, בעלי השקפת עולם זו או אחרת הם מעורבבים כולם בכולם. דוברים שפה כזו או אחרת, חילוניים, דתיים חרדים. וגם צבע עור כזה או אחר לא משפיע ולא מבטל. אם כולם, אז כולם יכולים לגור היכן שהם רוצים, או איפה שבא להם. כך, וזו התפתחות דמוגרפית נכונה.
מה קורה בבית שמש? בדקנו למשל היכן גרים יוצאי אתיופיה בבית שמש. מולם השווינו את עולי חבר העמים, איזו שכונה חביבה עליהם.
השפעת האקווריום (זוכרים?) והסערה ההיא שככה, בינתיים אומרה כבר אינו עוסק בזירה המקומית, מה עם שוחי האקווריום? היכן מתגוררים עולי בני אתיופיה בבית שמש. האם הם ממהרים להשתלב בכל השכונות בעיר. הנה הנתונים, אח"כ נגיע למסקנות.
החלוקה נעשתה לפי מפת האוכלוסין של עירנו החלוקה ל-20 שכונות. יש הבדל מהותי בין גודלה של שכונה אחת, לבין שכונה אחרת מקבילה.
היכן אוהבים בני העלייה מאתיופיה להתגורר? מהי השכונה החביבה עליהם? הנה הנתונים.
חפציבה, מ' ,3 מע"ר, רמב"ש ג1, רמת אברהם, כל השכונות האלה אין נפש חיה מעולי אתיופיה. בשכונת רמת בית שמש ג'2, מנוחה ונחלה, ממזרח שמש, משקפיים, יש ניצנים- 2 נפשות בלבד.
רמב"ש א כמו גבעת סביון עם 12 נפשות, רמב"ש ב 66 רמת לחי 91 בר אילן 136 הגפן 239 ותיקה 546 נפש. גבעת שרת 1132 הכי מאוכלסת בבני העליה מאתיופיה.
בסה"כ מונה אוכלוסיית בני העלייה מאתיופיה 2466 איש ואישה, מתוכם שימו לב מחצית (1132) חיים בשכונה אחת, למעשה ברח אחד רח' הנרקיס. עוד רבע - 546 נפש בותיקה, ועוד רבע בכל בית שמש!!! כאשר הרבע הזה מתחלק כך: רמת לחי 91 נפש, הגפן 239 נפש, בר אילן 136 נפש. פסגות השבע 142 נפש. נפשות מתפזרים על פני שאר השכונות – כאומר 15 שכונות מאכלסות 189 עולים מבני העולים מאתיופיה.
אם ישראל היא כור היתוך לקיבוץ גלויות, הנה באה בית שמש וקובעת סטנדרט אחר.
השווינו למשל עם העלייה מבריה"מ, מחבר העמים. איך והיכן הם מפוזרים? אז נציין ראשית שכמות האוכלוסין מחבר העמים גדולה יותר, 4199 נפש לעומת 2466 מבני העליה מאתיופיה.
היכן הריכוז הגדול של עולי חבר העמים? ובכן גם כאן הריכוז הגדול הוא בעיר הותיקה, לא מפתיע לגמרי. 1195 מהעולים מחבר העמים מתגוררים ברחובות העיר הותיקה. בר אילן 581, גבעת סביון 197, גבעת שרת 628 נפש. פסגות השבע, מתברר שהיא שכונה עדיפה לעולים מחבר העמים ושם מתגוררים 742 עולים.
והשאר? השאר מפוזרים בשכונות כמו בשיינפלד (179) רמבש א (221) רמת לחי (91) ואפילו ברמב"ש ב' יש 61 עולים מחבר העמים. כלומר בני העליה מחבר העמים מפוזרים ב-11 שכונות בנוכחות ברורה. הפתעה יש לראות בכך שאפילו בשכונות ד 1 וד' 2 יש מבני העליה אמנם במספר של 2 תושבים, אבל גם זה סימן לתפזורת.
מתוך השוואה זו ניתן בהחלט ללמוד על מידת הביטחון שמרגיש העולה , אתיופיה מעדיף את הדומה לו, ואילו עולה מחבר העמים כבר טמוע יותר בבני הארץ. ועוד משהו, לפי ניתוח של הנתונים שתי האוכלוסיות האלה שומרות מרחק אחת מרעותה. במעטות השכונות בהם תמצאו נקודות חיכוך. כך למשל בשכונות בהם יש דריסת רגל לעולים מחבר העמים, כמו רמב"ש א, רמבש ב, גבעת סביון, ואפילו בבר אילן תמצאו כמה מבני העליה מאתיופיה, אבל רק מעטים.
שתפו
