עוד סיבה להגיע למערת התאומים בנחל דולב

נחל המערה ומערת התאומים שבסופו, שנמצאים בשמורת הטבע נחל דולב, הם אולי מהיפים שבהם. לאורך כל השנה ילוו אתכם במסלול המקסים צמחייה ים תיכונית עשירה, מעיינות נסתרים המרווים את בוסתני הכפרים החרבים, מבצר עתיק גדול, שפע מערות המעטרות את צלעות הגבעות וההרים וגם מערה שנחצבה בכוח הטבע ואגדות רבות שנקשרו בשמה, עכשיו נוסף גילוי חדש לסיפורים הרבים שמספרות האגדות והמדריכים סביב אתר יפהפה.

רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות, חשפו עדויות לטקסי העלאה באוב שככל הנראה התקיימו במערה לפני כ-1700 שנה. ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות, ד"ר בועז זיסו מבר-אילן ופרופ' עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית גילו במערה מעל 100 נרות חרס שהוטמנו בסדקים קשים לגישה, מספר גולגולות אדם, מטבעות, קערות חרס וכלי נשק. מעניין איך שרדו ביקורי אלפי מבקרים במערה במשך שנות דור. אז התשובה היא, הממצאים החדשים מעל 100 נרות חרס הוטמנו בסדקים קשים לגישה, מספר גולגולות אדם, מטבעות, קערות חרס וכלי נשק.

כעת, במחקר חדש שפורסם בחודש יולי בכתב העת הנחשב Harvard Theological Review, נחשפים הממצאים הנדירים לראשונה. לדעת החוקרים, מצבור הממצאים ואופן הנחתם והטמנתם לפני כ-1700 שנה, מעיד כי במערה התקיימו טקסים להעלאת רוחות באוב ולחיזוי העתיד.

מערת התאומים היא מערה קרסטית גדולה, הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בהרי ירושלים. המערה נחקרה עוד במאה ה-19, על ידי צוות מחקר בריטי אשר תיעד את המערה לראשונה. החל משנת 2009, נסקרה המערה ומופתה מחדש על ידי צוות חוקרים משולב מטעם המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והמרכז לחקר מערות, בראשות פרופ' בועז זיסו ופרופ' עמוס פרומקין. במחקר השתתפו גם אנשי המרכז לחקר המערות באוניברסיטה העברית ורשות הטבע והגנים. הם התבססו על חוקרי הסקר הבריטי מהמאה ה-19, שציינו כי קיים פיר עמוק בקצה המערה, אשר מיוחסים לו מסורות ומנהגים שונים. בין השאר, שמייחסים למי המעיין הנובע במערה סגולות מרפא. הפלאחים המקומיים אף סיפרו לאנשי הסקר מעשייה על השלכת נשים בוגדניות לתחתית הפיר.

במהלך הסקר החדש שנעשה בשנים האחרונות, נתגלו בכל חלקי המערה יותר מ-- מאה נרות חרס מעוטרים מהתקופה הרומית המאוחרת (לפני כ-1700 שנה) שהוטמנו בסדקים קשים לגישה, וכן מצבור מטבעות מתקופה זו. עוד נתגלו באותם סדקים יחד עם נרות השמן כלי חרס, ראש גרזן ופגיונות מתקופת הברונזה, וכן קערות חרס, אשר חלקן נמצאו כשהן מכסות נרות חרס. שלוש כיפות גולגולת אדם נמצאו אף הן, בתוך סדקים קשים לגישה ומתחת לסלעים גדולים. לא נמצאו עצמות אדם נוספות יחד עם הגולגולות. אחת מהגולגולות נמצאה כשהיא מכסה ארבעה נרות חרס מטיפוסים מקומיים האופייניים לתקופה הרומית המאוחרת. ממצא מפתיע ומיוחד זה מעיד שהגולגולות והנרות הונחו במכוון בתקופה זו, ושהינן חלק מאותה ההטמנה והם שימשו את המטמין לאותה מטרה.

בעקבות ממצאים מיוחדים אלו, ערכו ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות ופרופ' בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן מחקר מעמיק באוניברסיטת אוקספורד, שמטרתו לחשוף את התופעה ההיסטורית שהביאה להצטברות חפצים אלו במערה. לצורך כך, נבדקו מכלולים ארכיאולוגיים דומים

מרחבי העולם הרומי, ונסקרו מאות טקסטים עתיקים מהתקופות הקלאסיות, העשויים לרמוז לפשר תופעה מסתורית זו. התברר, כי בתקופות הקלאסיות נתפסו מערות חשוכות שלהן פירים עמוקים, כפתח אפשרי לשאול (עולם המתים). במקומות כאלו, נערכו פולחני מסתורין וטקסי העלאה באוב, בהם זימנו את רוחות המתים. עוד התברר, כי בטקסים אלו השתמשו, בין היתר, בלהבת הנרות ובהשתקפות של נוזלים בתוך קערות, על מנת לתקשר עם מתים ולחזות את העתיד באמצעות מדיומים. שימוש נפוץ בטקסים אלו נעשה בגולגולות אדם ותופעה זו לא נעלמה אף מעיני חז"ל. המקורות הקלאסיים מציינים אף את השימוש בכלי נשק ממתכת כקשורים לטקסים אלו, שכן תפקידם היה לגרש רוחות שאינן רצויות ולזמן רק את רוח המת הרלוונטית. עקב הנתונים הפיזיים והפולחניים המיוחדים של המערה, המחקר מציע, כי זו שימשה כפתח אפשרי לשאול, ושנערכו בה טקסי העלאה באוב.

לדברי עורך וכותב המחקר, ד"ר איתן קליין מרשות העתיקות – "מדובר בתגלית נדירה ביותר. ניתן להציע, בזהירות הראויה, כי במערת התאומים התקיימו בתקופה הרומית המאוחרת טקסי העלאה באוב, וייתכן כי היא שימשה כמתחם פולחני (אורקל) מקומי. זה היה פולחן עממי; השלטונות בעת העתיקה לא תמכו בפולחנים מסוג זה. בחלק מהתקופות הוציאו את התופעה הזו אל מחוץ לחוק, ובכל מקרה, השלטונות התיחסו אליה באופן שלילי. מערת התאומים ממוקמת בערך באמצע הדרך בין העיר איליה קאפיטולינה (ירושלים הרומית) ואלבתרופוליס (בית גוברין), בסמוך לקו הגבול הגיאוגרפי שבין הרי ירושלים ושפלת יהודה. באזור זה, ישבו תושבים נוכרים בתקופה המדוברת, לאחר כישלון מרד בר-כוכבא. לאור זאת, אנחנו משערים שמי שהשתתפו בפולחן במערה היו בעיקר פגאניים מתושבי האזור".

לדברי מנהל הסקר הארכיאולוגי במערה, פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין "זוס" באוניברסיטת בר-אילן – "מרבית הממצאים שנתגלו מוטמנים בתוך סדקים קשים לגישה במערת התאומים, ובכללם: נרות השמן, קערות וכלי חרס וזכוכית, ראש הגרזן והפגיונות. אלה, שימשו בדרך זו או אחרת בכשפים וקסמים שנערכו במערות שנתפסו כפתח אפשרי לשאול. מטרתם היתה חיזוי העתיד והעלאת רוחות המתים באוב. כיוון שבמערת התאומים נמצאו, לעת עתה, מעל מאה הטמנות של נרות חרס - אך רק שלוש הטמנות של גולגולות אדם, אנו משערים כי עיקר הטקס הפולחני התרכז בהטמנת הנרות לכוחות כתוניים (כוחות השאול), אולי כחלק מריטואלים שנערכו במערה שמטרתם העלאה באוב וחיזוי העתיד. עם זאת, הטמנת גולגולות האדם, מהווה רמז למרכיב נוסף של הטקסים הפולחניים שהתקיימו במקום".

לדברי פרופ' עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית – "מערת התאומים שבשמורת הטבע "נחל שורק" היא אחת מפינות הטבע הייחודיות בהרי ירושלים. מחקר המערה חשף תופעות קארסטיות מרתקות. הסקר שנערך על ידי הצוות שלנו חשף ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים, למן התקופות הפרהיסטוריות ועד לעת החדשה. מלבד העדויות לפולחן בתקופה הרומית המאוחרת, נמצאה במערה מחצבה להפקת חומר ייחודי - אלבסטר-קלציטי, (אולי ה"בהט" המקראי) ומטמונים שהסתירו במקום מורדים ופליטים בימי מרד בר-כוכבא. על כן חשוב ביותר לשמור על שלמות המערה למען הדורות הבאים."