אַמוֹרָאִים הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד במאות ה-3-5 לספירה, לפני כ-1500-1700 שנה. פעלו בשני מרכזים עיקריים בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי ודרשותיהם מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו לה התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים. (ויקיפדיה)
בבית שמש נבנות שכונות ויש רחובות חדשים הזקוקים להגדרתם בתעודת הזהות המקומית. הלכו גאוננו, בוועדת השמות, והרחיקו לכת עד לפני 1700 שנה למצוא שמות של אמוראים, אחרי שנגמרו להם התנאים (שכונה שלמה נושאת את שמם של התנאים וכנראה אחת משכונות העתיד בעיר העתיד תישא את שמות הסבוראים, לפי הסדר הזה, חלילה לא לפגוע בכבודם של אלה).
האינטליגנטים שלנו בוועדת השמות חשבו והגו שזה רעיון טוב לתת שמות של אמוראים לרחובות. לא שאלו את פי הציבור יושבי המקום, ואני לא בטוח שהייתה מתעוררת התנגדות, כי מי שממש לא איכפת לו שלא בנו לו בית מדרש ראוי לשמו או בית תפילה בו יכול להלך ברגש, אז מה איכפת לו גם מאיזה שם המתנוסס על שלט בפתח הרחוב. ממילא המיילדות העבריות ידעו להגיע לשם...
מר ינוקא, רבי פרידא, זעירי, רב משרשיא, רב ייבא סבא, רב אילפא. רבי חלבו ועוד הם שמות הרחובות החדשים בשכונות ד. משפחת פרידמן מרח ינוקא... משפ' אייזנשטיין מרח רב ייבא סבא. צלילים עתיקים מבשרי עבר.
וועדת השמות הלכה שבי אחר החלטות קודמות של וועדת השמות וצבעה שכונה כולה באמוראית. נכון זה מקל על מבקשי הדרך, בעידן של ווייז זה מיותר. האם אי אפשר לשלב שם תיאורי שמות אחרים? אולי ערי מקלט, אולי בנות צלפחד...
אין מילה רעה לכתוב על אותם אמוראים מהדור ההוא שכתבו איזה אמירה בתלמוד, האם כל מי שתקע איזה אמירה ראוי לאזכור כשם רחוב בעיר. עיר המתיימרת להציג עתיד, פריחה, חדשנות. אי אפשר היה לתת לרחוב אחד שם קצר וקולע כמו חכמי התלמוד ודיינו? או אולי חכמי המשנה וחלאס.
ועדת השמות העירונית הנוכחית אינה שונה מוועדות בעידן אבוטבול. שימו לב לשמות השכונות או הרחובות שהוועדה אישרה במסגרתה. הנה שמות השכונות ד1 'דובב מישרים', ד2 רמת עזרא (לא עזרא הסופר, הרב עזרא עטיה) דרכי שמואל, אביר יעקב, איילת השחר, שפע חיים. בודאי שמדובר בצדיקים גדולים ראויים לכבוד ולתפארת.
באמת, באמת, האם האינטליגנטים שלנו בוועדת השמות חשבו על זהות העיר בכללותה? האם זה אינו צובע את העיר בגוון חרדי ממנו מנסים להתחמק?
שתפו
החכמים שכתבת עליהם בנימת זילזול, חיו אכן לפני 1700 שנה למדו ולימדו פירשו וחידשו בתורה שבעל פה שצמודה לתורת האלקים שניתנה בסיני, ודבריהם חיים וקיימים במשך 1700 שנה בפי אלפים ורבבות ההוגים בתורה הנצחית, ובכך גם אותם הלומדים מתחברים לחיי של נצח ולא רק נולדים אוכלים ישנים מתגוששים ומתים. על פי תורתם של אותם חכמים נפסקות עד היום הלכות ומתחדשים עוד ועוד חידושים. אם נראה לך יותר הגיוני לתת שם של רחוב על מישהו שאמנם היה מפורסם לפני דור או שנים ואולי אף הועיל משהו לבני דורו, ועכשיו כבר אין איש זוכר מי הוא ומה הוא, שיערב לך. באשר לגוון החרדי, אתה באמת גר כאן עדיין? גוון חרדי? העיר חרדית. נקודה. מי שמנסה להתחמק מזה נלחם מלחמות האתמול. ואתה יודע מה, אחרי כזו כתבה מנוכרת ואומללה, כמה טוב להיות חרדי, כמה טוב שהעיר חרדית.
בדיוק כפי שכתבת, חשבו ולכן בחרו