צוריאל אדרי, מצטרף למאבק המשפחות השכולות נגד חיבור כחול לבן למשותפת

"שמי צוריאל ממשפחת אדרי מבית שמש .בשנת 1996 איבדנו במשפחה את אחיין שלי שרון אדרי הי"ד שהיה סמל מצטיין בסיירת נחל בהיותו חייל בסדיר בדרכו הביתה נחטף לצורך מיקוח ונרצח ." כך פותח פוסט ארוך וזועם שכתב צוריאל, בעצמו אח שכול, דודו של החייל שרון אדרי הי"ד.

בית שמש זוכרת היטב את האסון ההוא משנת 1966 כאשר ימי חרדה עוברים על העיר ועל האיזור. שרון ז"ל עצמו בן המושב זנוח.

משפחת אדרי היא משפחה שורשית בעיר, מוכרת מאוד, אביה רבי משה ז"ל היה רב בעיר, שוחט ומוהל, מדור יוצאי מרוקו הענקים שבנו את הרץ. אגב קרית משה נושאת את שמו של הרב זצ"ל.
בפוסט הארוך מבקש צוריאל לעורר תשומת לב כמו כל המשפחות השכולות המפגינות נגד הצטרפות כחול לבן למפלגה המשותפת להקים עמה קואליציה.

צוריאל פגוע מאוד מהמהלך כמו כל המשפחות השכולות. כוב בפוסט: "אחמד טיבי ,זה שרץ לכם במסכים לאחרונה כמושיעם של פוליטיקאים, מכיר טוב טוב את הסיפור הוא זוכר טוב איך כשהיה עוזר או היועץ של עראפת הוא פגש וצעק על אחותי חנה, אמא של שרון זכרונו לברכה, כשהלכה עד למוקטעה שברמאללה לנסות לדלות מידע היכן המחבלים זרקו את הגופה של בנה שרון. הוא צעק עליה בגסות "לכי למשטרה שלכם", כן, כן זה אותו אחמד שרץ לנו כל יום על המסכים ומוצג כ"גואל המדינה" להרכבת ממשלה."

"אציין רק לאחר שנתגלתה הגופה של שרון הי"ד בכפר צוריף, הסתבר שהמחבלים ביתרו את הגופה לחלקים בניסיון לשאת ולתת על חלקי גופתו תמורת שחרור מחבלי טרור . רק לידיעתכם. וגם את זה אחמד השותף העתידי שלכם יודע היטב

כששמעתי שמשפחות שכולות עולות למחות מול משכן הנשיא נגד הכוונה להקים ממשלה בתמיכת תומכי הטרור האלה, הרגשתי צורך בלתי נשלט ,הרגשתי ששרון ז"ל דוחף אותי לרוץ לשם למנוע את הצרה הזו.קניתי כמה דגלים, הגעתי לשם נעמדתי ליד המשפחות שמנסות להרים ראש וללחום נגד הגזרה בשארית כוחותיהם .

וממשיך צוריאל אדרי לתאר מה ראו עיניו: "ראיתי איך אחמד יוצא עם חיוך רחב צועד ברגל בוטחת במפגיע ובהתרסה אל העמותה ל"איכות" השלטון, מחליף איתם דברים, הם מצדיעים לאיימן עודה ואומרים לו כל הכבוד. לאחר מכן אותו אחמד עומד לפני הכניסה למכונית שלו אותה מכונית שאולי אנחנו ממנים לו .וככה בחיוך מלגלג משיר מבט אלינו המשפחות שמאחורי גדר ומסמן את תנועת היד עם ה V המוכרת של עראפת ושל השהידים אותם הוא מהלל."

צוריאל פונה בהמשך הפוסט לגנץ, יעלון ואשכנזי, שלושת הרמטכ"לים, ראשי כחול לבן, "כשאחמד הרים את היד, אני לא ראיתי את אחמד, אני ראיתי את שלשתכם כמו שאתם יודעים להסתדר בשורה וצוחקים ומרימים לי בתנועת V כן . המפקדים לשעבר של חיילינו, זה מה שראיתי. כן, המפקדים לשעבר, זה מה שהרגשתי אני בגיל 58 ולא זוכר פיק בירכיים כזה" וממשיך: " איני יודע לומר אם זה באמת מזיז לכם בכלל אבל אומר זאת בשביל שרון ובשביל אחותי חנה, פגעתם בהם ובנו קשות, תיראו אתם איבדתם את זה, איבדתם את האמון שלנו בכם ואני משתדל שלא להשליך את זה לצבא .כי אני מאמין שזה משהו שקרה לשלושתכם שזה פרסונאלי ולא מערכתי"

צוריאל מתאר ברגש את מחשבותיו, ומציין כי הוא שבור מהתנהלות הרמטכ"לים ששמו פס על עברם כמו על עברו של העם הזה. "לא משנה מה עשיתם בצבא עד היום ,קיבלתם על זה הרבה כסף, פנסיה יפה וכבוד. לא משנה כמה הסתכנתם עבורנו , גם על זה קיבלתם דרגות וצלשים .נהנתם? סבבה, שיבושם לכם מפקדים לשעבר של חיילינו .לא משנה לי כמה שרקו לכם הכדורים ליד האוזניים, כפי שגנץ פימפם לנו לפני הבחירות ,אותם כדורים שבגללם אתם לא שומעים טוב . לא שומעים את זעקת המשפחות השכולות"

צוריאל מבקש מהרמטכ"לים כבר היום, בימים הקרובים יתייחד עם ישראל עם בניו ובנותיו, "אתם כרמטכ"לים לשעבר, כבדו את בקשתי הצנועה והיא אל תנאמו מעל שום במה אל תבואו לבקר את יקירינו כי מה שאנו נראה זה את תנועת ה- v של אחמד טיבי. תפסו מרחק מאיתנו, לא בגלל הקורונה, אלא בגלל נגיף קטלני יותר שנמצא במעגל השנאה ורדיפת השלטון שלכם".