היום בשעה 15:00 יובא למנוחות צ'רלי בן קיסוס ז"ל, הוא ייטמן בבית העלמין בבית שמש לצד רבים מחבריו ומכריו איתם גדל בעיר.
צ'רלי ז"ל מוכר בבית שמש כאדם חביב ונעים הליכות, רחוק מלעמוד במרכז סערה כלשהיא, והסערה הגדולה בחייו היתה למעשה נפילתו בשבי במלחמת יום הכיפורים. הוא היה אז בשירות מילואים, והוצב באחד מהבונקרים בשפת תעלת סואץ. התפקיד שהוטל עליו היה להעביר חיילים בין עמדות פזורות, לדאוג להם לאוכל במהלך השירות שלהם.
על ימי המלחמה בטרם נפלך בשבי המצרים סיפר בריאיון עיתונאי. צ'רלי הוצב במוצב מעוז, שם הונחו חביות דלק לא מעטות היו מיועדות להגנה מפני פלישה אפשרית. עליו ועל החיילים שהיו איתו במעוז הוטלה המשימה ברגע של פקודה לשפוך את הבנזין לתוך תעלת סואץ ולהבעיר אותו הכול במטרה לעכב את החיילים המצרים מלעלות על הסוללה שהקיפה את מעוז.
צ'רלי קיבל פקודה לנסוע לבונקר של מיכלי דלק באזור עם כמה מחיילי חיל ההנדסה, אלא שלהפתעתם גילו כי החביות היו ריקות, ואלו שהיו שם היו בהם חורים שרוקנו אותם מתוכנם. לאחר דיווח למפקד הגזרה קיבלו החיילים הוראה לשוב על עקבותיהם. כאשר הגיעו למוצב הם ראו תמונה מדכאת, רוב מבני המוצב כבר היה הרוס, ההפגזה שנחתה על המוצב הייתה כבדה מאוד, לחיילים ניתנה פקודה להתכנס בתוך מרכז המוצב ולהסתגר שם. אחד החיילים שיצא לראות מה מתפתח מחוץ לבונקר גילה כ הבונקר מוקף בחיילים מצריים, כך נפל צ'לי בן קיסוס ז"ל יחד עם חבריו בשבי המצרי.
45 ימים היה בשבי, צ'רלי סיפר על החקירות וכיצד הצליח לעמוד בהם. "סיפרתי להם שאני חקלאי, הביאו איזה קצין מצרי והוא תיחקר והבין לפי התשובות שלי שאני באמת חקלאי. לא נגעו בי ולא עשו לי שום דבר יוצא דופן". סיפר צ'רלי ועם כל זאת החוויה הזו הותירה עליו רושם עז. הפך להיות מופנם, מסגר יותר ופחות שמח מאשר היה לפני נפילתו בשבי. מבחינתו היה עדיף למות מאשר ליפול בשבי. שחרורו מהשבי יחד עם לוחמים ישראלים לא מעטים שנפלו בשבי המצרי באה בעקבות הסכם ישראלי מצרי בו אפשרה ישראל ביטול הכיתור על הארמיה השלישית שנלכדה בסיני.
"בריאותו התרופפה בשנים האחרונות, עבר ניתוח המצב בעקבות הניתוח רק הלך והסתבך." מספר חברו מוריס כהן יבדל"א שלא יוכל להשתתף להלוויה. "קשה לי, איבדנו עוד חבר ברשימת החברים הגדולה שלנו כאן בבית שמש. איבדנו את פרוספר ונונו ז"ל, ציון כהן ז"ל, גם הוא נפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים".
שתפו
