קרן ארנונה- קרן השיוויון לאזרחי ישראל

קרן הארנונה שגורמת היום לשביתה ברשויות מסוימות וסערה בוועדת הכספים של הכנסת? מה אתם יודעים עליה?

‏ברשויות המקומיות מתחלקת הארנונה לפי מקורות הכנסת לשלושה- עסקים, מסחר ומגורים. ארנונה הוא מס המוטל על מי שמתגורר או מנהל עסק בתחום העיר או הישוב. לצו זה קוראים צו ארנונה המוטל בכל שנה מחדש ונקבע בתיאום עם משרד הפנים. רשות לא יכולה להעלות ארנונה ללא קבלת אישור ממשרד הפנים.

אמרנו מסחר תעשייה ומגורים, מי שיש בידו מקורות הכנסה גדולים הם אלה שבתחומם מצויים שטחי מסחר ותעשיה גדולים. קחו למשל את חיפה, הרצליה, אשדוד, תל אביב. בתחומם מצויים שטחי תעשיה או מסחר או משרדים רב יותר מאשר בקרית גת. מי שיש בידו הון גם מתפתח יותר טוב, יותר איכותי, ויותר עושה למען התושבים.

ההכנסה מארנונה עסקית בתל אביב למשל גדולה פי 6.4 מבית שמש. ההכנסה בתל אביב לנפש עומדת על 5102 ₪ בעוד בבית שמש עומדת על 796 ₪. הנתונים באדיבות העיתון כלכליסט. הרצליה למשל הכנסה לנפש מארנונה עסקית עומדת על 3660 ₪. פי 4.59 מבית שמש. וכך הלאה. חיפה 2466 ₪ לנפש הכנסה מארנונה עסקית. אשדוד 2300, ירושלים 1249 ₪. מי בתחתית? שימו לב ואל תתפלאו ששם משקיעים פחות בתושב, כי הכנסה שם מועטה יותר. בית שמש 796 ש"ח, נתיבות 736 ש"ח, אופקים 510 ש"ח, אום אל פאחם 279 ש"ח. אז אל תתפלאו אם חולדאי מתנגד להקמת הקרן או כל ראש עיר עשירה אחרת, מודיעין, הרצליה וכד', ... מי יוותר על הכנסות שלו לטובת עיר בפריפריה?

באה הצעת האוצר ומבקשת להשוות מעט את המצב. והאוצר לא ממש מעוניין לפגוע בערים המבוססות והחזקות (פורום ה-15). הצעת האוצר מבקשת ליטול מעט מהערים החזקות ולתת לערים החלשות. למה? ההסבר שלהם אומר: עידוד ערים לבנות בתים מהם יצאו העובדים לאותה תעשיה ושירותים בערים היותר חזקות. אומר האוצר, בארנונה המשולמת בערים הגדולות נהנית אוכלוסיה שלא בהכרח היא היוצרת של אותה ארנונה. כמה מכם עובדים בתל אביב או בירושלים? האם ראיתם פעם שקל אחד לטובת הצרכים שלכם בבית שמש מהתפוקה היום יומית שלכם באותה עיר? ולכן מבקשים באוצר ליטול מעט מאותה ארנונה לפי סולם מוסכם והגיוני ולהעבירו לרשויות בהם מתגוררים העובדים לאותו מפעל או בית עסק מניב בעיר. ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי היה שותף לגיבוש ההסכם, חתם ונמנע מלקיים.

‏נסכם כך: בעוד שהארנונה למגורים חוזרת בצורה הוגנת לתושבי העיר ששילמו אותה, הארנונה העסקית לא מגיעה בהכרח לאותם אנשים שעמלים לעשותה, מהסיבה הפשוטה: בכל עיר ישנה כמות שונה (באופן דרמטי) של מקומות עבודה, ותושבי ערים רבות עובדים בערים אחרות.

‏קחו לדוגמה תושב רמת גן שעובד בתל אביב, הארנונה של מקום העבודה שלו מתחלקת רק בין תושבי תל אביב, הוא לעומת זאת לא נהנה בשקל אחד מהכספים שמקום העבודה שלו (שחלק גדול מהקמתו מומן על ידי המדינה) משלם לקופת העירייה. למצב כזה קוראים 'חוסר צדק חלוקתי'.

ההצעה של האוצר להקמת קרן הארנונה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא גביית העלייה בארנונה העסקית מרשויות עשירות, והשני הוא מתן תמריצים לבנייה למגורים ברשויות.

‏לפי ההצעה החדשה, חלק קטן מהארנונה העסקית (10-28 אחוזים) של כל מקומות העבודה, שכאמור למדינה יש חלק גדול בהקמה של רבים מהם, תועבר לעידוד בנייה למגורים בערים החלשות יותר.

למה צריך לעודד בנייה? בגלל שהארנונה לעסקים גבוהה פי שלוש מהארנונה למגורים, ובגלל זה העיריות מעדיפות להתמקד בבניית עסקים. אגב, בית שמש מתנהגת בניגוד לכל היגיון, בניגוד לראשי רשויות שמעדיפים לבנות עסקים ומסחר, בית שמש בונה דירות באלפים בכל שנה. רשויות מקומיות נבונות מתעלמות מבנייה למגורים ומשתדלים בכל מאודם לפתח תעשייה ומסחר או שירותים.

מי ירוויח מבנייה בערים החלשות? כל אזרח שמעוניין לקנות דירה והגדלת ההיצע תוריד לו את מחירי הדיור בכל הארץ.

הנה גלגולו של כדור בדמות ניסיון להשוות בין אזרחים במדינה. האוצר מתעקש, ראשי הרשויות החזקות לא מוותרים. היכן ייגמר המשחק הזה?

‏היחידים שמפסידים מהמהלך הזה הם ראשי הערים החזקות, שמעדיפים כמובן להשאיר את הכסף הגדול בקופה העירונית שלהם. אנחנו וכל הרשויות החלשות נמשיך להביט בערגה על הערים החזקות.

האוצר מבקש כאמור לפתור את העיניים הגדולות שיש לרשויות החזקות בכך שיקמץ מתוכן קמצוץ לעודד בניה שתפתור בעיית דירות במדינה.

זה הרעיון, זה הבסיס לכל הדיון להקמת הקרן החדשה- קרן ארנונה.

אם יצליח האוצר להקים את הקרן אין בזה עדיין הפיתרון המלא לצרת בית שמש- פחות בניה למגורים ויותר תעשיה, אבל זה ייכון למשהו חדש אולי בדור הבא.