כאשר נכנס חבר חדש לכל דירקטוריון בכל חברה נוהגים ראשי הדירקטוריון להציג לפניו תיק, בתיק הזה מצויים כל המסמכים המחייבים את החברה, המצב הכספי שלה, מצב כ"א, הוצאות והכנסות. לפחות בסיס ראשוני שיידע חבר הדירקטוריון לקראת מה הוא הולך. שיעור כלכלה במבוא לחברות.
נכנסו חברי מועצה חדשים לפני כמעט שנה, לניהול חיינו הציבוריים. ועיריית בית מש היא חברה לכל דבר ועניין, יש בה גם דירקטוריון, הם חברי מועצת העיר. מה הניחו לפניהם? דף אחד מצב- כספי נכון לאותו היום הם לא קיבלו. שלא לדבר על מצבת כ"א, מה ההתחייבויות שיש, ומה חסר בקופה הציבורית. אפילו נתוני למ"ס מצויים לא הניחו לפניהם, למען עבודתם, למען מילוי תפקידם כראוי. האם זה רק מעשה עצלות?
ובכן לפני כשנה כפי שאמרנו נכנסו חברי מועצה חדשים למערכת, אני לא מכוון לגרינברג, שועל ותיק, כמו ישראל סילברסטיין, כמו פרנקל, כמו אענרייך, או שלום אדרי ומשה שיטרית שלהם זו קדנציה נוספת בשרשרת, אני מדבר על החדשים. כמו הרב ניסים בריח, כמו ישראל מנדלסון, כמו אלי פרץ, כמו איציק אלמליח, ישראל רמתי ועוד.
האם לא היה חייב להניח לפניהם תמונת ראי למצבה של העירייה? התשובה ברורה. אז למה לא עשו זאת?
ולא הניחו לפניהם, אז לא שואלים? עולה על דעתכם חבר דירקטוריון חדש שלא יתעניין ללמוד את החברה על קרביה וכרעיה? איך יכול לקבל החלטות על צירוף עוד כוח אדם, איך יכול לקבל החלטות על פרוייקט שמקורו בכספי רשות. כאשר יבוא אותו ממונה על כל תיק לדרוש סכום כסף מהקופה הכללית חייב לדעת מה מצבה. אם יש חוסר גדול, יתאפק עד להזמנות הנכונה או שיעשה מאמץ להביא כסף ממקורותיו שלו. אצלנו? קראו את התשובות וקבלו שוק!!!
אז למה לא מבקשים? למה חברי מועצת העיר מחכים שיביאו לפניהם את הלחם עם המרגרינה או החמאה
השבוע שיגרתי לחברי מועצת העיר שאילתא שביקשתי לדעת בה האם הם יודעים כמה תביעות משפטיות מתנהלות נגד עיריית בית שמש? יכולתי הרי לשאול אותה שאלה בעניין מצבת כוח האדם, כמות המכרזים שמוציאה ראש העירייה מעוררת את השאלה. לא הלכתי רחוק... כי יגידו שזו חתרנות נגד ראש עיר חדשה. שאלתי לעניין מתמשך, שירשור מימי מנדט אבוטבול לנהל את העיר. פשוט, האם הם יודעים כמה תביעות משפטיות מתנהלות נגד עיריית בית שמש. קצר, לא שאלתי מה תוכנן של התביעות, לא שאלתי אם ידוע לחברי הדירקטוריון על מה ולמה, ומה הסיכוי להפסיד או לנצח, בחנתי לדעת אם בכלל הם בסודות העניינים החשובים של ניהול עירנו.
ולמה תיק התביעות דווקא? האם לדעתכם חברי דירקטוריון לא צריכים לדעת שנגד העירייה פתוחים תיקים תביעות ייצוגיות, אזרחיות ונזיקין בסכום של כרבע מליארד ₪? סכום כסף שיכול להרים את בית שמש מיקום משמעותי מאוד במאבקה על שיפור תדמיתה לטיפוס בסולם הערכים של הלמ"ס.
הנה התשובות:
שמעון גולדברג- שהם מטופלות ע"י הלשכה המשפטית בצורה מיטבית. מסקנה- לא מעניין אותו.
ישראל סילברסטיין- מתחכם, העביר את הנייד של היועמ"ש.
איציק אלמליח- לא ידוע לי.
יגאל חדד- לא בדקתי זוכר שיש תביעות.
צבי ווליצקי- לא הרבה. אני יודע שיש תביעות מסויימות שקשורות לתכנון ופגיעה בזכויות.
פרנקל אברהם- לא יודע
הרב ניסים בריח- משתדל לעסוק במה שבאחריותי או במה שחושפים לפני.
ישראל רמתי- מה שידוע לי זה בנושאי תכנון ובניה. כאלה שטוענים כי יש להם ירידות ערך וכד' מחמת החלטות הועדה.
שלמה ברילנט- אין לי רשימה של תביעות, כל פעם אנחנו מגלים משהו חדש.
חיים זמורה- אין לי מושג.
ישעיהו וייסמן, אלי פרץ, רינה הולנדר, משה שיטרית אענרייך- ביכרו לא להשיב. שתיקה כהודאה דמיא?
מה אומרות לכם התשובות? אם מותר לי להעלות את מחשבותי, התשובות מוכיחות את הידענות של חברי המועצה למצבה הכללי והכלכלי של העירייה. מדוייק יותר את חוסר הידענות שלהם למידע הכרחי וחשוב למילוי תפקידם. לא רק בשל כמות התביעות
מהתשובות ניתן להבין כמה בדיוק מעניין את נבחרי הציבור מצבה הכלכלי בניהול הכללי של העיר.
שתפו
