רכזת חינוך והסברה ביחידה לאיכות הסביבה נפרדת לאחר 26 שנות שירות גדושות פעילות

כבר ששה חודשים חדלנו מלקבל הודעות לעיתונות שהיו למעשה הודעות הסברה, מניעה, חינוך, לימוד, הטמעה, מהיחידה לאיכות הסביבה שורק. מי שהיתה אמונה על הקשר עם אמצעי התקשורת זו הגב' ניצה קרניאל לוי, במשך שנים ארוכות בחן אישי מיוחד שגם אם לא היה מקום מעל גבי הדף להציף את עשייתה היית מרגיש פספוס גדול שלא צירפת את הידיעה שהיא טרחה עליה.

קרניאל לוי, להלן ניצה עשתה כאמור עבודתה בחן, בחריצות בהתמדה ותמיד תמיד מתוך תחושת שליחות לא רק לתפקידה אלא לתחום בו היא עסקה והגנה על שימור הסביבה.

ניצה החלה עבודתה כרכזת חינוך והסברה ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בשנת 1995, בית שמש מנתה אז 20,000 תושבים.

השבוע דיברנו איתה כדי לשמוע לאן נעלמה, "הגיע זמן פרישה" אמרה. כשהבנו שסיימה את תפקידה מתוך רצונה בלבד, ביקשנו ממנה לתאר לנו תמונת מצב כפי שהיא רואה את תחום הסביבה באזור. גם הנושא הזה שהפך להיות מעניין יותר באחרונה בשל שינוי האקלים והועידה החשובה שהתקיימה בגלזגו וגם בשל העובדה שניצה פרשה מאיתנו אבל לא מהדאגה לסביבה.

יחידת איכות הסביבה שורק היא יחידה איזורית, המספקת שירותים ומענה לתושבי האזור כולל מועצה אזורית מרחב מטה יהודה, בית שמש מבשרת ציון ואבו גוש.. "הרבה דברים השתנו מאז הגעתי לתפקיד, הוא התפתח ועשיתי בו הרבה ודברים שונים לאורך השנים. הנושא הסביבתי שהשתנה ל - קיימות היה תמיד חלק ממני והגדרתי את עצמי דרכו."

"אהבתי לעבוד עם גננות ומורות!! לשבת איתן להנחות וללוות אותן בעשייה הסביבתית ובדרך לקבלת הסמכה לגן / בית ספר ירוק, אני גאה במספר רב של מוסדות חינוך שסייעתי להסמכתם." ניצה נהגה לשבת עם גננות באופן בודד וגם בקבוצות כדי לתדרך ולהדריך ברעיונות לפעילות עם הילדים. ככל שיש השקעה והבנה בגיל הרך לנושאי איכות הסביבה הדבר מוטמע באופיים של הילדים ומשם הדרך להורים קצרה.

בין המרחב ובין האדם מתנהלים יחסי גומלין מתמידים: האדם משנה מרחבים ויוצר מרחבים חדשים כל העת, והמרחבים החדשים משפיעים על חייו. יחסי הגומלין מתנהלים בין תופעות הטבע לבין התופעות מעשה ידי אדם וכן בין תופעות הטבע לבין עצמן ובין התופעות שנוצרו בידי האדם לבין עצמן. בתוכני הלימוד משולבים היבטים פיזיים והיבטים אנושיים של תופעות ותהליכים המתרחשים בסביבה הקרובה ובסביבה הרחוקה. זיהוי שילובים אלו ובחינתם מהיבטים שונים נועדו להבהיר ללומדים את מגוון מערכות הקשרים בין הסביבה הפיזית לבין הסביבה האנושית-יישובית בכל מרחב נתון. לניצה היה קשר ישיר גם עם תושבים. אלו התעניינו ושאלו בנושאים שונים, והיא כבקיאה בחומר ידעה בדיוק לאן לכוונם והיכן למצוא מקורות עיון ללימוד ולהחכים. "אהבתי לענות לתושבים ולעזור להם לקבל מענה בנושאים סביבתיים שונים. נהניתי שאנשים פנו אלי בבקשות ובשאלות וידעו להעריך את מה שעשיתי.

אהבתי להכין חומרים מקוריים וגם לאסוף מידע ולכתוב תכניות ופרסומים בנושאים הסביבתיים השונים. למשל : בנושא מחצבות ותעשיות והשפעה על הסביבה. שילוב איכות סביבה בטיולים, הכנת עלון וחוברת על גן הפסלים בבית שמש ועוד כמו כן העברתי מדי שבוע כתבה לעיתונות על נושא סביבתי בו טיפלה היחידה."

לניצה היה תפקיד נוסף, הדרכה במרכז המבקרים שהוקם במט"ש שמשון. "מאוד אהבתי להדריך במרכז המבקרים במכון טיהור השפכים, אליו הגיעו תלמידים וגם משפחות. דבר שאשמח לעשות גם במרכז המבקרים המשודרג שיקום, שהייתי שותפה לתכנון שלו."

אמרנו ניצה היתה פעילה גם בתחומי מטה יהודה וישובים סמוכים. "שמחתי להיות שותפה לפעילויות קהילתיות שהבאנו להם תקציבים מהמשרד ובצענו בבית שמש, מבשרת, מטה יהודה ואבו גוש.

למשל: פינת הנסיך הקטן בכניסה לספריה בבית שמש, גינות קהילתיות, נטיעת עצים ברחוב נהר הירדן ועוד

מזגה הנינוח והמיוחד של ניצה אפשר לה לעבד עם כל הקהילות המגוונות בעיר. כך היא מתארת עבודתה: "אהבתי לעבוד עם המגזרים השונים: חרדים, דתי לאומי, עולים מאתיופיה , חילוניים, ערבים,

אהבתי לעבוד עם נציגי מחלקות ברשויות השונות: בית שמש, מטה יהודה, מבשרת ציון ואבו גוש נציגי גופים שונים: עמותת קהילה ומרכז הקיימות, מדרשת בית שמש, חברת בשביל ארצי, נציגי רשות הטבע והגנים, קק"ל, מנהלי מתנ"סים ועוד.. עם עובדי היחידות הסביבתיות ואיגודי ערים שהיו עמיתים שלי, איתם התייעצתי והחלפתי רעיונות. ועם עובדי המשרד להגנת הסביבה בעיקר מאגף החינוך הארצי והמחוזי."

בבית שמש החלה פעילות בפרוייקט חדש הנקרא גינות קהילתיות. בו התושבים שותפים ועושים יותר מאשר הרשות או כל גורם שותף ההופך למשני. העיקר הוא התושבים, ניצה נטלה יוזמה לריכוז הפעילות הזו, אתגר מעניין בו התחילה ליצור קשר בין קבוצות תושבים ולסייע להם בהקמה וטיפוח גינות."

ניסיונה העשיר הוסיף הרבה לפעילותה. הכרת העומק של השותפים לעשייה גרמה לה למצוא את הנקודות הרגישות בהם תזכה לשותפות מלאה וברור היה לה ללא שותפות אין סיכוי להצליח בעבודה קהילתית בודאי בתחום שהשפעתו היא לדורות.

לניצה נערכו שני טכסי פרידה, אחד במעמד נציגי הרשויות, השותפים לעשייה, ובהם אנשי חינוך, ובטכס נוסף נפרדו ממנה חבריה ושותפיה לעשייה ביחידה לאיכות הסביבה.

אחרי 26 שנות שירות מסירות ופעילות משנה אופקים בהחלט מגיע שנאמר תודה וברכה להמשך הדרך.