בין יתר המודעות המודבקות על לוחות המודעות בעיר בלטה אחת המבשרת על פטירתו של היקר באדם, שלום סויסה. עוד מודעת אבל, מצער מאוד בימים האחרונים נפטרו בעיר הוותיקה לא מעט אנשים. כולם יקרים, חשובים, אהובים על סביבתם.
שלום סויסה בשום פנים ואופן לא עוד שם, שלום סויסה, היה גם ערירי, אח יקר, שכן חביב אדם טוב שלום ז"ל הוא מכר ילדות, מרח' ביאליק. אנחנו שנינו מאותו הכפר עם שלום שיחקנו בכדור פלסטיק על הכביש, עם שלום שיחקנו תופסת, ועם שלום רצו בני גילינו מתחת לעצי האקליפטוס הסמוכים לאיצטדיון העירוני.
לשלום היו תחביבים הרבה, אהב מאוד ציפורים מכל סוג, וכאשר היה מצליח להכניס לכלובו המאולתר ציפור היה מתמלא גאווה על כי הצליח ללמוד פרק בחיי המתעופפים. ככשרון אהב לראות סרטים הודים, לא היה סרט הודי שהוקרן בקולנוע עציון הישן ושלום לא צפה בו. היה יכול לשבת מול המסך בעוד הצגה ועוד הצגה ועוד הצגה לראות את אותו סרט עד שהיה לומד את תוכנו, בעיקר את תוכן שיריו בעל פה. זה הביא אותו ללמוד את בסיס השפה ההודית, שלום יליד מרוקו מדבר בהודית. זו אינה בדיחה זו מציאות, מי שהכירו וביקש ממנו לדקלם לו משפטים מסרטים כמו סנגאם, ראג' קאפור השחקן הראשי היה דמות נערצת עליו, שלום מדהים אותו בציטוטים מלאים.
לימים כאשר בגר, התגלה בו עוד כישרון מוחבא, הכישרון לציור. האיש שלא למד מעולם טכניקות ציור, לא שמע אפילו הרצאה אחת איך לאחוז במכחול או לשרבט קווים, התחיל לצייר. תחילה זה החל בהעלאת שרבוטים של שמשון הגיבור, על סוס, עם אריה, עם דלילה, מפיל את עמודי אשקלון. אח"כ עבר לצייר דמויות רבנים, בעיקר גדולי ישראל, דמויות קרובות ללבו, דוד המלך, הבאבא סאלי, משה רבינו ועוד.
אוצרו הטוב של שלום סויסה אם שמור הוא באיזה שהוא מקום, ראוי להיות מוצג במרכז האמנים של העיר, כבוד גדול לו, כבוד גדול לעיר, כבוד גדול להתפתחות היצירה החופשית.
מצער מאוד לשמוע על פטירתו בטרם עת, פטירתו של אדם חביב ונעים לכל מפגש ברחוב. בית שמש איבדה רבים מוותיקיה, שלום סויסה אינו עוד אחד מהוותיקים, דווקא בשל הרקע ממנו צמח, ראוי להיזכר . יהי זכרו ברוך.
שתפו
