אם היינו פותחים את הידיעה כך: כיכר מטליס מוזנחת ומופקרת. הייתם בודאי שואלים מנין זה נפל עלינו, היכן יש כאן כיכר בשם זה? אז יש!! הכיכר מוכרת יותר בשם כיכר הרכבת, או כיכר שערי העיר לבאי הרכבת.
רכבת ישראל היא כלי תחבורה חשוב מאוד, בו משתמשים רבים לניודם ממקום למקום, למקום עבודה, למשרד, לים, לטיול או סתם לבקר קרובים. הרכבת היא גם כלי תחבורה חשוב ועמוס מאוד בשוטרים לעתיד, ובעלי תפקיד במכללה לשוטרים המצויה בקצה השני של העיר. איזו תמונה נחרטת בזיכרונם כשהם עוזבים את מסוף הרכבת למקום עבודתם או לימודיהם?
לעיני אלפי נוסעי הרכבת בקווים בית שמש- ירושלים או תל אביב צפונה נחשפת ככר חסרת טיפוח, נכון, זו אינה הכניסה הרשמית החשובה הגדולה, אבל עדיין שער כניסה לאלפי באים בשערי בית שמש. קוצים ודרדרים צומחים בין גרגירי החצץ הפזורים. אפילו אחד מהפסלים 'המככבים' בתוכה נטה ליפול כאילו אומר 'עייף אנוכי'.
את הצבע פגשו האלמנטים המצויים בכיכר אולי לפני מספר שנים. דהויים, חסרי חיים. גם שלט התנועה בכיכר לא ממש משמש ייעודו.
הכיכר עוצבה בשנת 2006 בידי הפסלת עדה פלאי (אז תושבת העיר ויוזמת גן הפסלים יחד עם אפיק פלאי) לזכרו של אבשלום מטליס ז"ל עובד רכבת ישראל, כנראה במימון רכבת ישראל.
שליטים קדמונים נהגו להתפאר בשערי עירם, תמונה המעידה כאלף מילים על חזות ממלכתם. האם שוכחים מלכי העיר הזאת תפקידם לדאוג לחזות הזו ממש כשם שהם דואגים לשמם שלהם?