שצ"פ רק לבתי כנסת

אם תבואו לאתר הבניה הזה, בעוד חודש ימים, אולי קצת יותר, אפילו חודשיים לא תכירו אותו. האתר הזה, שטח ציבורי לפיתוח- שצ"פ נועד לטובת מבני ציבור, פארקים, פינות משחקים לילדים ועוד. מסביב אידיליה, כמעט אידיליה, בנייני דירות לתפארה, עם אינטרקום, ועם דלתות הגנה מזכוכית מהודרת כזו המצויה בעיקר בתי מלון במרכז. הבניינים מאוכלסים ולפי אפילו בזוגות צעירים, בעיקר צעירים. אתה יכול להבחין בכך בסוג הבגדים התלויים על חבלי הכביסה, בעיקר בגדי ילדים.

השטח מצוי ככיכר בין הרחובות ירמיהו הנביא וחגי הנביא. בשטח הזה אם היו קמות גינות ציבוריות עם מדשאות ירוקות ומגלשות היו יכולים לשוות לכל האתר הזה את תואר פנינת העיר. ממש כמו בכל עיר נחשקת בארץ, מראש העיר ועד מודיעין... בבית שמש לא חושבים כך.

בניינים מפוארים, מרחוק, רק מרחוק. בלי עין מזוינת הם נראים כלילת יופי, מרפסות משקיפות לנוף, נוף הרים כהרים, חצרות, ואפילו גינות פרטיות מטופחות. מה כל זה שווה לעומת הטיפוח בשטח הציבורי הפתוח...

אז ממול החליטה עיריית בית שמש לפתור בעיה אחרת, בעיית מבני ציבור שהם ברובם בתי כנסת. למה בתי כנסת?

לתושבים יש צורך, והצורך הוא קיומי. כל יהודי רוצה בית כנסת בקרבת ביתו. אז מה עשתה העירייה הקצתה את הקרקע לטובת בתי כנסת. היו שם קודם קרואנים ובעירייה ביקשו להחליף את הקונטיינרים במבנים ניידים. הקצו מבנים ניידים לשנה אחת ועוד שנה ואולי עוד שנה ואולי לדורות...

בעוד כחודש יקומו המבנים האלה והם ישמשו את הקהילות ויקנו שקט לפחות בזמן התפילה. ויהיו שם מבנים בגודל של 150 מ"ר. מבנים גבוהים מעט (שתי קומות- האם לכך כיוונה ההקצאה?) שישרתו את הקהילות וכך לכל בית יהיה גם בית כנסת.

רק עתה שלוש ואולי ארבע שנים אחרי התחלת אכלוס השכונה פותרים בעיה אקוטית מאוד לציבור המתיישבים בשכונה. משרד השיכון שבנה את השכונה לא השכיל לבנות גם מבני ציבור יחד ובאותו זמן את מבני הציבור. עתה הציבור הזה מממונו נאלץ לפתור בעיה. וגם זו לטובה...