הנה תיאור מצב: " ילדים מבית טוב לא יושבים בצרחות אימה ורעש בחוץ 3 שעות ומפריעים לתושבים לישון... יהודי טוב לא לומד תורה בדרך הזו זה בטוח. ואם טעו סבבה שידעו שתמיד יהיה מי שיצלם אותם כדי לתקן דרככם .. כי בית שמש המתחרדת ואף שהיא מתחרדת מגוונת לגמרי כיום בשלל תושבים שלא " סוגרים הכל בחדרי חדרים" וזה רק קצה קצהו של המצב בעיר בית שמש רבתי.
ברשת הופץ סרטון אימה על נערים מתהוללים. הסרטון לווה בכתובים. "" בני הנוער בשעה 2.30 בלילה מפריעים ומשתוללים ברמה א' איילון... ועוד צועקים... שבת היום..." אחת הדיירות ברחוב שואלת באחד המסרונים: "האם אני חיה בגן אירועים? אלה עם הקריוקי ואלה עם שירי שבת" ומסכמת "כל הזמן בלאגן".
מישהו מציע לה להתאזר בסבלנות,: "עוד מעט חורף, הא יצנן אותם". וזה רק חלק אחד מהאלימות הפושטת כאן בעיר כמעט ללא תגובה מצד מי שאמור לטפל.
בצד השני של העיר, בשכונת חפציבה נשמעות צרחות אימים. מי שהיה שומע לצרחות האלה היא חושב שאולי מחבל חדר עם סכין לאחד מבתי הדיירים ברחוב. הזמן ליל שישי. מה היתה התגובה שכנגד מהרחוב מעל? קריוקי ביום שבת...
אם לא שמתם לב אז כדאי שוב שתקראו את השורות. אלה הם ציטוטים מתוך קבוצת ואוטס אפ. אלו הם רק חלק מאותם תיאורים קשים על המתרחש בלילות ובימים בשכונות החרדיות. מישהו מוסיף שם לצון, זה לא עזר לצנן את רוח המשוטטת בשכונות. רוח קשה, אלימה, אולי לא פיסית, בודאי פוגעת בשקט ובשלווה של הסובבים.
בבית שמש קיימת תכנית המוגדרת עיר ללא אלימות, אחד מיעדיה של התכנית הוא למצוא 'מזור' למצבים כגול אלה. היכן היא? מה הא עושה? הרבה מלל על כינוסים ועל ישיבות ועל פעילות, נדמה שאנשים חיים כאן באיזו אשליה עוטפת. האם אין פתרון? האם כך צריכים תושבים שמבקשים בלילות שבת או בכל לילה רגיל להגיע לביתם אחרי יום עטור מאמצים למנוחה?