באחרונה צצים לוחות מודעות ממתכת כמעט בכל פינת רחוב, לוחות מתכת שאמורים לשמש כלוחות מודעות. בערב פסח התבשרנו ע"י אגף שפע: "מסירים את המודעות מהקירות, אגף שפ"ע התחילו להתקין מאות לוחות מודעות חדשות בכל רחבי העיר ומהיום אסור יותר להדביק מודעות על הקירות, בנוסף בימים אלו הכניסו לפעולה מתקן מיוחד למחיקת גרפיטי מקירות העיר עוד נדבך בדרך לשינוי חזות העיר." לא התחילו להסיר את המודעות מהקירות, וכבר יש מי שמפזר ומתקין לוחות מודעות בכל פינהת רחוב.
הכוונה והרצון חיוביים, לצמצם את ההדבקות הפיראטיות בכל מקום בעיר. אלא שאליה וקוץ בה. גם בשכונות בהם אין הדבקת מודעות (תחליף למדיה שגרתית כמו עיתונות ואייפונים מחשבים וטלויזיה) הגיעו נציגי הזכיין לקבע את לוחות המתכת. השבוע, בכיכר מומי התנגדו תושבים להצבת לוח כזה והלוח הוסר לאחר שכבר קובע במקומו. יוצא שבמקום לפתח מדיות תקשורת אחרות עם תושבים, בית שמש חוזרת אחורה לימי המעברה בה לוח המודעות היה כלי להעברת אינפורמציה לתושבים.
משיב הממונה על שפע חבר מועצת העיר שמעון גולדברג לשאלתנו אם הכמות הוגבלה והאם הזכיין יכול להציב בכל מקום: "הכמות לא סגורה, אבל כמובן הכמות תשתנה בהתאם לאופי השכונה ובהתאם לצורך ולהסדיר את נושא הדבקת המודעות שלא יהיו על קירות תחנות אוטובוס וכו' בכל הערים גם החילוניות יש לוחות מודעות". ומוסיף מיד: "צריך גם בוותיקה בשביל אירועים ומודעות אבל, מסכים שבמינון שונה מהשכונות החרדיות".
גולדברג מודע לקיומן של לוחות מודעות אחרים של המועצה הדתית. לעניין זה השיב: "נכון, ונסיר אותם ככה"נ. טרם הוחלט מתי אבל הענין בדיון, כי אין כרגע מי שאחראי על תחזוקתם" גולדברג מבין שכמות גדולה יכולה רק לפגוע במטרה לשמה יצא הפרוייקט, שיפור פני העיר ומבטיח לצמצם עד למינימום את קיבוע לוחות המתכת.