גלי האווירה העכורה בין יהודים לערבים בישראל מתפשטת כאש בשדה קוצים, האהבה וההערכה ההדדית שהיו מנת חלקם של רבים בקהילות בישראל נדרשת להביע עמדה גלויה . יש מי שעדיין מעדיף לשמור ולהישמר ויש כאלה שמבקשים לצאת בגלוי ולהוכיח שאפשר לחיות זה לצד זה בכבוד הדדי ובשמירה על איפיון כל קהילה לפי השקפתה.
אם יש גזרה לוהטת, גם בשל תנאי החיים המשתנים, והעירנות ברשתות זו גזרת הצעירים, בני הנוער בעיקר. הם להוטים, מתלהטים ולוהטים בכל פרובוקציה ובכל עשייה חיובית מנגד.
הנה עכשיו אנחנו מודעים לפעילות שלא קיימת בכלל..
שימו לב לפוסט הבא שהתפרסם באחרונה: "יוסי גמליאל רב, חרדי ומנהל מחלקת נוער בבית שמש ואני שותפים מזה 5 שנים בעשייה החינוכית. הצלחנו לגבש ולהוביל תהליכים חינוכיים ולהדריך בני הנוער שלנו שיהיו מנהיגים מעצבי דרך. הערבי-מוסלמי והיהודי-חרדי האלה, הם לא רק שותפים לדרך, אלא חברים הכי קרובים ואנשי סוד אחד לשני שסועדים ביחד עם המשפחות שלנו, וכן באהבה שלמה. עד כדי שקשרו אותנו ביחד – להקים איגוד לשיתוף פעולה פורה יוזם ומוביל. האיגוד כולל חילוניים ודתיים, כפריים ועירוניים, ערבים ויהודים.
וממשיך הפוסט להסביר: "הפסיפס הישראלי הזה לא היה מובן מאיליו, אלא הוא השקפת עולם של האיגוד מתוך אמונה שרק ביחד נצליח לשנות לבנות דור חזק ומואחד, דרך של שותפות אמיתית
לכן, החלטנו לגנות ולעבוד ביחד בכדי למגר את תופעת האלימות בין שתי החברות ולגנות יותר את התיעוד ברשת , לקיים אסיפה כללית של בני הנוער שלנו
להלן הגינוי שפרסמו חברי האיגוד: קריאת גינוי של מנהלי מחלקות הנוער בישראל, כלפי האלימות הגוהה בימים האחרונים ובכלל, בחברה הישראלית. "אנו, באיגוד מנהלי מחלקות הנוער בישראל, רואים במפגש החינוכי וערך השיחה והדיאלוג, גשר המחבר בין האזרחים בכלל ובני הנוער בפרט וזאת ללא הבדל דת גזע ו/או מין, יהודים וערבים, שמרנים וחילוניים, דתיים וחרדים, דרוזים נוצרים ומוסלמים, כולנו מרכיבי הפסיפס והמרקם האזרחי במדינת ישראל, עלינו לאמץ את הסובלנות השוררת בינינו באקדמיה, בתחבורה הציבורית, בבתי החולים, בתור לסופר, לחיסון הקורונה ובערבות ההדדית כבני אדם בראש וראשונה. לכן, אנו קוראים לכם, ולכל מי שהמדינה הזאת חשובה לו, ולמי שערך השייכות האהבה והחמלה חשובים לו, כמה שבועות אחרי חגי הפסחא, והפסח, ולפני הילולת רבי שמעון בל"ג בעומר, ובאמצע חודש הרמדאן, להפגין אחריות ומחויבות ולהמשיך בדרך החינוך, הדיאלוג וקבלת השונה".
ומסכמים מפרסמי הגינוי: "איננו באים להטיל אשמה, הננו באים להתריע בשער כדי למנוע החמרה אשר תגרור את החברה הישראלית לתהומות מהן לא יהיה ניתן לצאת."