"לא רוצים דירה בקיסריה, לא רוצים תחנת דלק, אנחנו פה כי אני רוצה את בעלי את אבא של הילדים שלי חי!!!" זועקת נעמי ורקר ממטה יהודה פוסט כואב ומרגש. בעלה הלום קרב, והיא עם בניה תומכים ומחזקים, אבל תמיד חיים בחשש. ברקע זוכרים את סיפורו של איציק סעידיאן.
"נתנאל לא ידליק את המצית, נתנאל לא ילחץ על ההדק, אנחנו פה!! זו הבחירה שלהם כי להם אין ערך לחיי אדם. אנחנו פה כי אשפוז להשתיק ולמוטט חייל ומשפחה לא מטפל בהלם קרב".
משפחת ורקר מתמודדת עם סיפור אנושי קשה בו המשפחה מצויה בקשיי התמודדות עם מצב לא ברור, הלם קרב אינו מחלה, הוא יותר מכך. למחלות יש תרופות, להלם קרב כנראה שעדיין לא נמצאה התרופה הנכונה להוציא את הלוחמים שלחמו למעננו מהמלחמה האישית הפרטית שלהם.
"מדינת ישראל תפקידכם לעזור לו לחיות, תרימו את הדגל על התורן שבשבילו הוא נלחם. אנחנו פה בחרנו בחיים. אנחנו רוצים אבא חי לבר מצווה בעוד חודשים ולכל החיים, איפה החמלה? איפה אהבת חינם בורא עולם ענק שומר עלינו מכל משמר!". נעמי מבקשת שיעטפו אותה ואת משפחתה היקרה ומי התנדב? החברים מהכיתה של הבן איתי החליטו לחזק ולתמוך בבן ובמשפחה של נתנאל הלום קרב מזה 25 שנה ועדיין נלחם למען השיקום שלו.
נתנאל ורקר נפצע בראשו בשנת 1996 במאורעות פתיחת מנהרות הכותל. באותה תקופה שירת כלוחם ברמאללה ושם נפצע, לאחר הפציעה שב לשירות עד לשחרורו. כעבור זמן קצר, נתנאל החל לחוות הלם קרב.
מזה שלושה שבועות, הוא שובת בסמוך למשרדי אגף השיקום בירושלים יחד עם אשתו ושלושת ילדיו שחיים לצידו יום ולילה ותומכים בו. "כל רצונו הוא לקבל את הטיפול, הליווי והתמיכה להם הוא ראוי כחייל ששירת בלב שלם את מדינת ישראל", אומרים בני המשפחה.
החברים לכיתה החליטו לתמוך במאבק המשפחה, וכל בני הכיתה של איתי התגייסו ונסעו אליו במיוחד כדי לתמוך ולעזור.
התלמיד איתן אסף משתף: "בשבילי, ובשביל חבריי לכיתה התמיכה בצדק חשובה ומשמעותית, זכינו לתמוך בהלום קרב ובחברנו לכיתה ואני גאה בכך".
הרב נעם קריגמן, ראש הישיבה: "אנחנו מחנכים את התלמידים שלנו למעורבות חברתית עמוקה. במיוחד כשחבר כיתה שלהם נמצא במצב לא פשוט, היה ברור שנתגייס כולנו לתמוך בו ולהיות איתו. גאה במחנך הכיתה הרב יואל רענן שהוביל את המהלך".
שתפו
