בימים בהם מדברים על שכר מורים, ראו יוזמה של מורה שרוצה להיטיב עם תלמידיה ובדרך יוצרת קשר לאומי חם. הקשר בין הספורטאים האמריקאים לבין התלמידים הישראליים, החל במסגרת שיעורי אנגלית בישיבת אמית נחשון. המורה פייגי שניידר החליטה להקדיש יחידת לימוד על ספורטאים יהודים שמעניקים השראה ובאמצעותם לשפר את האנגלית של התלמידים ולחזק את הזהות היהודית שלהם.
כך למשל התוודעו התלמידים לסנדי קופקס, שחקנית בייסבול של ליגת העל שלא שיחקה ביום כיפור. ומשם התלמידים גילו התעניינות רבה על ספורטאים יהודים אחרים ועל הקשר בין ספורט לזהות יהודית. מה שהוביל למשחקי המכביה.
"דיברנו על משחקי המכביה והתלמידים חקרו ולמדו הכל על ההיסטוריה של המשחקים ואז לקחנו את זה צעד קדימה", מספרת המורה פייגי שניידר. "סידרתי לתלמידים לפגוש את משלחת הכדורסל של קבוצת המכביה בארצות הברית לנוער U18 במהלך פגישת זום. התלמידים הכירו את השחקנים באמצעות שאלות שהיו צריכים להכין. שאלות כמו: איך אתה מרגיש לגבי ישראל? איך להיות יהודי משפיע עליך ביומיום?".
"מה שהיה מדהים בפרויקט הזה הוא שהתלמידים שלי נחשפו לילדים שהיו שונים מבחינה תרבותית אבל היה להם הרבה במשותף והצליחו ללמוד כל כך הרבה מהם. במקביל התלמידים שלי למדו איך לתקשר עם אנשים באנגלית", היא מציינת. "הם היו מאוד נרגשים לפני פגישת הזום אבל הם הצליחו מצוין והרגישו ממש טוב עם עצמם. זה לימד אותם לצאת מאזור הנוחות שלהם. אני מרגישה שאחת המטרות העיקריות שלנו כמורים לאנגלית היא לספק לתלמידים הזדמנות ללמוד כיצד לנהל שיחות משמעותיות באנגלית וזה היה בונוס נוסף גדול שכולם מכירים בכך שהם שייכים לאותה אומה יהודית".
בסוף השבוע שעבר, נבחרת השחקנים של קבוצת המכביה מארצות הברית 18U הגיעה ארצה כדי להשתתף במשחקי המכביה ה21. המורה ונציגי התלמידים הגיעו כדי לעודד אותם על הפרקט בחיפה, במשחק שלהם נגד ברזיל וכך נפגשו לראשונה בהתרגשות רבה של סגירת מעגל.
התלמיד אורי קופל שיתף: "נהניתי מאוד להיפגש עם השחקנים ביום רביעי, ההרגשה הייתה מאוד טובה בגלל הנצחון ובגלל שאני מחכה לפגוש את השחקנים כבר כמה חודשים. מאוד ריגש אותי לראות שחקנים יהודים משחקים על הפרקט".
המורה פייגי שניידר מסכמת: "היה לנו כיף גדול לעודד את הנבחרת מארצות הברית שניצחה בגדול. צפייה בספורטאים יהודים ממדינות שונות שהתכנסו לספורט בישראל היא חוויה סוריאליסטית. אחרי המשחק, המאמן מאט מאלק הזמין אותנו לחדרי ההלבשה וכשנכנסנו, במקום שנמחא להם כפיים, הם מחאו לנו כפיים. הם גרמו לתלמידים שלי להרגיש כמו מיליון דולר. בילינו איתם רק לכמה דקות אבל החוויה של התלמידים האלה תעשה רושם שיימשך כל החיים".