"ברכות לנפתלי אחינו האהוב על סיום תפקידך כאב בית בבית ספר עוזיאל. 20 שנה של עבודה נאמנה! 20 שנה בהן התייחסת לכל בעלי התפקידים בבית הספר בכבוד וסייעת בחריצות רבה! 20 שנה בהן תלמידים רבים ששכחו סנדביץ' בבית ידעו שמחכה להם כריך ופרי ושתיה אצל נפתלי! 20 שנה שידעת לעודד כחבר וכאב מי שהיה זקוק במסדרונות בית הספר או בחדר המורים בין תיקון הדלת, חיזוק הידית וצביעת הכיתה. תודה ענקית לך אח יקר!! תודה למנהל בית הספר הרב אוריאל פדידה ולצוות המורות על הסיום המרגש! נפתלי היקר, כל סיום הוא התחלה חדשה!"
זה הפוסט אותו כתבה דר נעמי תור לאחיה נפתלי שמריה המשמש כאב הבית בבית הספר עוזיאל.
אתמול בערב נערך טכס פרידה מרגש מאוד מנפתלי במעמד מסיבת סיום של שנת הלימודים תש"פ.
מורה בבית הספר מספרת על נפתלי: בתפקידו כמנהל הבית, הוא היה כאומן בעל כישורים, ידע לשמור על רכוש בית הספר, כאילו היה זה רכושו הפרטי. השגיח בעין פקוחה ובנפש חפצה על המבנה והבית כאילו היה זה ביתו. התייצב במקום בו נדרש, השביח את השבור וחידש את הישן, כך שתמיד תמיד ייראה הבניין והתכולה בו כאילו רק אתמול הובאו למקום.
"נפתלי היקר, חכמתך ותבונתך היו לנו לעזר בכל שעה ובכל זמן. ידיך המוכשרות בולטות כמעט בכל מקום בבית הזה. גילית בקיאות וידע כמעט בכל תחום בו נדרשה יד. בציוד טכני, ובכלים חשמליים, כמו ציוד מתכלה ידעת תמיד להמליץ ולהסביר כיצד לבצע פעולות שהיו לנו לעזר להגיע לתוצאה הטובה ביותר
גילוי נאות, לכותב שורות אלה יש היכרות אישית ועמוקה מלפני שנים. היכרות שהפכה לידידות. כבר אז, לפני שנים היה נפתלי דמות חיובית שהוכיחה כישורים מעבר לנדרש. אישיותו ורגישותו עשו אותו להיות אבא לתלמידים רבים, נפתלי זמין ונגיש בכל זמן ובכל מצב לסייע למורה, לתלמיד, למנהל ולצוות שתחזק את בית הספר בעבודה השוטפת.
הנה מגיע רגע הפרידה, והיא קשה עבור כל מי שהכיר את נפתלי במשך שנות עבודתו בבית הספר. עבור רבים היה משענת חשובה ונכבדת בעבודה המשותפת לטובת כלל ילדי בית הספר.
בהצלחה במעלה הדרך. רק טוב ובריאות לאורך ימים. אמן
שתפו
נכתבה ביום חמישי, 02 ביולי 2020, 08:12
נפתלי גאים בך ומודים לך