עמרם משעלי ז"ל הלך לבית עולמו והוא בן שמונים שנה. עמרם, בעלה של שרה משעלי ז"ל אשר נפטרה לפני מספר שנים, ניהל במרכז העיר חנות רהיטים, בשם רהיטי רויאל. שרה ניהלה חנות מכירת מוצרי דיסקית בשם ידי זהב.
על עמרם אומר אחד מחבריו לעמותת השבעה, אריה קופ: "עמרם היה מוותיקי בית כנסת השבעה, תמיד היה פעיל ועשה דברים רבים למען בית הכנסת. היה אהוב וחביב על המתפללים ושימש כנשיא העמותה של בית הכנסת בזמנו. וייצג אותנו בכבוד". עמותת השבעה היא עמותה של יוצאי ספרד בעיר שייסדה את בית הכנסת הספרדי, קיימה ומקיימת במשך שנים, את טכס הזיכרון המרכזי לנפילתם של שבעה מבניה של העיר בית שמש במלחמת ששת הימים. עמרם ז"ל היה כאמור אחד ממפעילי בית הכנסת, שדאגו לכל מחסור לציבור המתפללים המתמעט בצער.
עמרם ושרה משעלי, זוג מיוחד וחריג בנוף האנושי של המרכז המסחרי הוותיק של העיר, ניהלו באופן נפרד שני עסקים, אבל היו קשורים זה בזו. עמרם ייסד עם חברו אברהם יונס שיבדל"א את חנות הרהיטים רהיטי רויאל, חנות שעשתה מהפך בשיווק הרהיטים בעיר. חנות הרהיטים הייתה מרכז תוסס, עד שדרכם של הצמד יונס את משעלי נפרדו. עמרם לא הרפה, המשיך את הדרך והפך עד מהרה למוביל בתחום שיווק הרהיטים באותם ימים. שרה רעייתו עמדה לצדו, עד שנקרתה ההזדמנות והיא פתחה חנות משלה, הגשמת שאיפה פרטית, חנות למכירת מוצרי דיסקית. כאשר שרה לא יכולה הייתה לעמוד כבר מאחורי הדוכן בבית העסק, עמרם החליפה בעמדתה. השניים התפרנסו מהעסקים שבנו בעשר אצבעותיהם.
עמרם היה אדם מסודר בחייו, (בשנות בגרותו ניהל מערך חשבונות של אחד ממושבי האזור) הקפיד על לבוש נקי, הופעה מכבדת, הרבה פעמים הגיע לחנות בעניבה, היה משהו רשמי בהתנהגותו. "צריך לתת לדעת שירות, וחלק מהשירות זה הלבוש" היה אומר ומספר על הקוד האתי הפרטי שלו בשירות הלקוחות.
בני הזוג משעלי, היו ידידותיים מאוד וחבריים מאוד, הם השתייכו לדור שידע להעריך חברות וידידות, ביתם היה פתוח לרווחה, ובביתם נפגשו במיוחד בסופי השבוע חברים שבאו לבלות שעה של שיח וכוסית יין משובח.
אחת מהתכונות שאפיינו את בני הזוג, ולא ידוע מי השפיע על מי, הוא החיוך הרחב על הפנים. בכל זמן, בכל מצב רוח, בכל יום עסקים, ידעו לחייך כאילו באותו היום עשו את עסקת חייהם. הפנים המחייכות היו הלוגו שקידם את עסקיהם יותר מכל מותג אחר שהם שיווקו. אין ספק. כך מעידים גם מכריהם הרבים.
באופן אישי אפשר לספר על בני זוג שנעים היה לעבוד איתם ולשהות במחיצתם. תמיד מחייכים, תמיד מודים על מה שיש. פטירתו של עמרם השבוע, היא אבידה לכל , בודאי למשפחתו, לבנו ובנותיו היקרות, לאחותו ולנכדים, אחת מהן דמות מרכזית היום בעיריית בית שמש.
המקום ינחם את המשפחה בתוך אבלי ציון. ולא תוסיפו לדאבה עוד.
שתפו
