סוג של חשבון נפש

עיתונאי ופוליטיקאי או פוליטיקאי ועיתונאי, נהנים זה מזה. זה שואל והאחר משיב. האחד אומר והשני מדווח. הפרסום הוא משאת נפשו של כל פוליטיקאי. שמבחינתו, פרסום רק מועיל לשליחותו הציבורית של הפוליטיקאי .כאשר הפרסום הוא דברי ביקורת,תלוי בפוליטיקאי, אם הפרסום 'קטן' או רגיש מדי אז ייקח זאת כאישית ייפגע ויגיב,יותר נכון,לא יגיב, בהתאם .אם חכם הוא יקרא את הביקורת, יבחן, אם צודקת יתקן .אם לאו שימשיך לעשות מה שעשה עד הביקורת הבאה .תפקיד השניים, הפוליטיקאי והעיתונאי ברורים לטעמי ואין צורך לעמוד על הקשרים בין הצדדים.

יש בעיר פוליטיקאים ,יש מזן זה ויש מזן אחר .ברשותכם מכיוון שאנחנו בערב יום הכיפורים ,אני מנסה לחדד לעצמי כיצד זה יכול פוליטיקאי או בכלל עובד ציבור, שאמור לתת שירות לציבור ,לא להשיב על שאלות עיתונאי ,ויהיו הכי קנטרניות .להיות הגון, התופעה אינה רק בעיר ,היא מגיעה מלמעלה .בנימין נתניהו מתעלם מרשתות ומערוצים ולא מוכן להתראיין בידי מבקריו הרבים. תהיה ביקורתם הקשה והכי לא ראויה ,הוא מחובתו למסור דוח לציבור .

אצלנו,גם ראש העירייה שלנו מחוייב לתת דין וחשבון לציבור.זו הוראת פקודת העיריות .היכן הוא עושה זאת? כולנו רואים,באופן מתמיה,עושה זאת עם מי שנוח לו. לא נוח לשבת מול כותב שורות אלה ולהשיב על השאלות, שחלקן מביכות, חלקן קשות, חלקן טיפשיות הוא יחליט, אני מבחינתי מביא לציבור כל דבר שזז שם בעירייה ועירייה שעמדה על ספסל הנאשמים הרבה מאוד פעמים יחסית לכל רשות אחרת, מחוייב מנהלה להתייצב על דוכן ולהסביר לציבור, לא לפי חשקו אלא לפי שאלות נדרשות .אני כמצליף, הוא כבעל תפקיד.

בשנים האחרונות אני מוצא עצמי הרבה פעמים מפרסם בעיקר ביקורת .משתדל למצוא נקודות חן בעיר ובסביבתה ,ולבסוף ,ההכרעה היא לטובת הביקורת .סליחה שאני אומר בערב יום הדיון ,התקשורת המקומית ברובה מעדיפה להתעסק בעניינים אחרים ,לאו דווקא אלה שמעניינים את הציבור.ואיני אומר שכל מה שהיא מפרסמת לא מעניין , בודאי שזה מעניין .השאלה היא האם רק זה תפקידה?

יש גם לי שאיפות לחיות בעיר מתוקנת ,מנוהלת ,טובה לכלל תושביה .מבחינה זו אין סתירה בין רצונותיי לשאיפותיו של הפוליטיקאי, הוא בא לתפקידו כדי להיטיב ,כדי לשפר ,כדי לייעל ,כדי לעשות לכולנו טוב יותר .מתי יהיו עימותים בין עיתונאי לבין פוליטיקאי? כאשר העיתונאי מדווח דיווח שלא משרת את הפוליטיקאי .אתם הציבור אמורים לקבל את החומרים שהעיתונאי כותב ולהבין מהם מה שאתם צריכים להבין

יש בעירנו פוליטיקאים מסוג מסוים ,מעדיפים שלא ישאלו אותם ,שלא יחטטו בסביבתם ובמעשיהם ,שעיתונאים יקבלו מה שהם עושים מבלי לערער על הדברים ,על התוכן ,על ההחלטות ועל חוסר העשייה .וכבר נמצאו הראיות לתגמול על שירות מסוג זה .ממש כפי שנמצאו התגמולים למי שחופר ומפריע את מנוחתם של הפוליטיקאים בשעות עבודה כשעות מנוחה .

ראש העיר משה אבוטבול הוא גם ראש העיר של העיתונאי ציון סולטן .(סליחה מראש שאני כותב את הדברים בגוף שלישי -זה נועד לפישוט להבנת התמונה בלבד) .ראש העיר אינו ראש העיר כראש שלה ,אלא ראש העירייה ,הוא אחראי לתפעולם ותפקודם של 994 עובדים ואולי יותר .הוא מנהל את המנכ"ל שלו ,קובע לגזבר שלו ,מקבל עצות מהיועץ המשפטי שלו ואמור להקשיב לדעת הביקורת מצד המבקר שלו .הוא גם נבחר לשבת בראש ישיבות בהם מדברים 18חברי מועצת העיר .איתם או בלעדיהם הוא מנהל את עירנו ,לטוב ולרע .

אני כציון סולטן ,אוהב ולא אוהב ,מקבל או לא מקבל את דרך הניהול ,הנני תושב בעיר .סובל או נהנה בדיוק כמוכם .לצערם של הפוליטיקאים ,אני נודניק גדול בכל הקשור לצורכי ציבור שמגיע לו לא ממחשבה טובה לעשות אלא מחובה להעניק שירות .זו תפיסת עולם שונה כנראה מהמקובל אצל הפוליטיקאים.

מזה 38 שנים אני כותב עורך ומביע דעה .מי שרוצה קורא ,ומי שלא ,הופך דף ועובר לעיתון אחר .בין היתר אני גם שואל שאלות 'חריגות' שאולי לא מוצאות חן בעיני מי שצריך להשיב .כאשר מדובר בקורא זו זכות של כל אחד להחליט מהו קורה או מה לא מעניין אותו. בעניין התשובות זה אחרת ,גם אם נניח שהנשאל אינו חפץ לקרוא, אני הכותב,רוצה את התשובה לשאלה. לא רק בעבורי, אלא גם עבור שאר הקוראים שכן מסכימים עם הביקורת שאני מטיח במנהיגות של העיר. והמנהיגות הזו היא לא מחוסנת מביקורת, היא מחויבת לתת דין וחשבון לתושב .זה החוק,זו הוראת המחוקק ,וכך צריך לנהוג גם ראש עיר שאינו אוהב ביקורת. על פי פקודת העיריות מחויב ראש העיר למסור דיווח לתושבים לא בריאיון אלא בישיבה סדורה עם ניירות והוכחות לפני כל חברי הדירקטוריון שלו ..מתי עשה זאת משה אבוטבול? האמת, גם לא דרשו ממנו .

יש בעיר אנשי ציבור שחייבים להשיב על שאלות .בפעמים ובהזדמנויות אחרות כן השיבו ,ואפילו השיבו בטון משכנע .בהרבה פעמים אני מרגיש כקרצייה היושבת להם על הזנב ,כאילו עושים טובה אם בכלל הם משיבים .יש גם כאלה שפשוט החליטו 'לסנן' אותי .הנה השמות: אבוטבול, חותה, ברדוגו. למרות חוסר שיתוף הפעולה מצדם ,אני מצליח להגיע בעזרת כמה וכמה אנשים אל המקורות אלה אנשים שהייתי נותן להם את תעודת חוסר השקיפות במנהל הציבורי .קצת טרחה ולבסוף הנייר או המילה שלהם נוחתת אצלי .לא שהם מעדיפים לא להשיב, בשל ניסיון לחסוך בדיבור .הם לא משיבים -כי השאלות חודרות להם לעצמות .כי ראו למשל את אבוטבול ,הוא מדבר ואפילו הרבה .הוא חבר בקבוצות ואטסאפ מהם נכנס ויוצא כמו שאני מחליף גרביים .לשאלותי הוא לא ישיב.

בערב יום הכיפורים,יש הזדמנות לרבים לבקש סליחה .ולא שמעתי את הבקשות האלה מכמה אנשים שרק הזיקו לעיר לתושביה .מתי יעשו זאת אם בכלל? אם נסיעה לאומן מכפרת ,איני יודע ,אם תפילה בכותל מספקת,גם איני יודע גם אם שחטו אלפי עופות, איני בטוח שזו הדרך לבקש כפרה .מה שלמדתי הוא שבקשת מחילה חייבת להיעשות ישירות מאותו גורם נפגע .לא שמעתי .וגם לא ראיתי

שיתקבלו תפילותינו ברצון, כל אחד ותפילותיו, כל אחד ובקשותיו. אני מבקש לבני ביתי, לשכניי, לחברי,לידידי,לכל קוראי,לכל תושבי בית שמש והסביבה שנזכה לקבל מנהיגות ראויה שתדע להפריח את העיר ולמלא אותה שמחה שותפות ופחות יריבות.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.