חשבון נפש גלובלי

איך אתם מתארים לכם את הימים הנוראים? אולי בימים האלו נשלפים פנקסים עבים ממדפים מאובקים, מנהלי חשבונות עם אוזניים גדולות נוסח הבנקאים הגובלינים מהארי פוטר נושפים עליהם, ועל הכריכה מתגלה שם החוטא. לא צריך דמיון מפותח כל כך. הימים שעוברים עלינו נראים מספיק נוראים גם בלי גובלינים ואפקטים. הטבע מייצר סביבנו: שיטפונות, הרי געש, שרפות, משברים עולמיים, ומגפה אחת שמחליפה זנים ולא מתכוונת לעזוב. במה חטאנו כל כך?

זו אותה שאלה ששאלתי כשהייתי ילד קטן, אולי בן חמש: "למה? מה כבר עשיתי?". אבא ואימא, הסביבה כולה, התחילו להתייחס אליי בצורה יותר נוקשה, התחילו לדרוש ממני כל כך הרבה. דיברתי על זה עם אימא והיא הסבירה לי: "עכשיו כשגדלת אתה צריך להבין שאתה לא יכול לעשות מה שבא לך, ואם מתלוננים עליך אז צריכים להעניש אותך, ואם אתה עושה משהו אז אתה אחראי לתוצאות". במילים אחרות, בכל מקום שקודם לא הייתי מקבל תגובה שלילית, התחלתי לקבל תגובות שליליות מההורים והשכנים. הפינוק נגמר.

זה מה שקורה איתנו עכשיו. דורשים מאיתנו להתבגר. להתחיל לתת לעצמנו דין וחשבון על מעשינו. קודם כול אנחנו צריכים להשתוקק להבין בכלל מה קורה, מה אימא שלנו – אימא טבע או הכוח העליון – רוצה מאיתנו? לא רק על הטבע עלינו לשאול, אלא גם עלינו, החברה האנושית, מה קורה בינינו? אנחנו לא יודעים איך להתנהג זה עם זה אפילו בצורה הכי בסיסית. אנחנו כמו ילדון טיפשון שלא רוצה לכופף את עצמו לטבע שחוקיו מוחלטים ובלתי משתנים, לא ניתנים לכיפוף כמו החוקים שהמציאה החברה האנושית.

פעם איכשהו הסתדרנו עם כוחות הטבע, היה די רגוע. היום? אני לא יודע מה נשאר לנו חוץ מלעצור ולהבין מה קורה. לעשות חשבון נפש. לחשוב מי אנחנו לעומת מה שהטבע דורש מאיתנו להיות. הטבע דורש שנהיה טובים, שנתקיים באיזון נכון עם הדומם, הצומח והחי, ובמיוחד עם בני האדם. זאת דרישה רצינית מאוד. ואנחנו בכלל לא רוצים להסתכל לכיוון הזה. אנחנו רוצים להמשיך לצפצף על כולם, ואם עוצרים רגע, זה לא כדי לחפש איך לשנות, אלא איך לעקוף את המערכת, את הכבדת הטבע עלינו.

כדאי לעצור ולהקשיב באמת. לנסות להבין, להשתדל לחשוב: כמה אנחנו פוגעים? אם עשינו חשבון נכון וגילינו שאנחנו מתנהגים בגסות לכל חלקי הטבע – לא צריך יותר מזה! אפילו אם אנחנו לא מבינים איך נכון להתנהג, אבל יש לנו דאגה חדשה בלב, זיק של רצון להתחשב – הדאגה הזאת כבר מכפרת על הרבה עוונות.

ואולי גם נבטיח לעצמנו שהשנה נלמד יחד את חוקי הטבע. נתחייב לשמור עליהם ולהביא לאיזון כל מה ששייך ותלוי בנו. האיזון בעיקר הוא ביחסים בינינו. אם אנחנו מגיעים בדרגת אדם לקיום החוק "ואהבת לרעך כמוך", או לפחות להתעניין בו, לחשוב עליו, אז כבר אנחנו מאזנים במשהו את שאר דרגות הטבע: החי, הצומח והדומם. זה חשבון הנפש הגלובלי