בית שמש מנסה לצוף ולהישאר עם הראש מעל המים. מירוץ בית שמש שהורחק משכונות חרדיות מנהר הדן לתוך העיר הוותיקה לא חסך את הקריאות שנשמעו מסביב, מצד עוברים מול פני הרצים. למרות הכל כ-1200 משתתפים, מבית שמש ומחוצה לה, הרבה בני מושבים, הרבה חובבי מירוצים ברחבי הארץ ששמעו והגיעו.
האירוע נקבע ליום חמישי, יום בו המשתתפים יכולים להרשות לעצמם לנוח ולהשכים קום למחרת בבוקר מאוחר יותר. התחשבות ברצים המשתתפים, פחות בנוהגי הרכב, שאחד מהם רגז על חסימת הציר לטובת הרצים ופרץ לתוך הכביש בו נמצאו אז רצים לא מעטים. מביא לשאלה האם מירוץ בית שמש יכול להתקיים עוד בכבישים הצפופים ממילא בכל יום. לשקול להעתיקו לשולי העיר ויש מרחבים סמוכים לקיימו אם בכלל ימשיך בשנים הבאות.
אגף הספורט של העירייה יתאמץ יותר בשנים הבאות, לפחות יצטרך להפגין מקצועיות יותר. למשל, והכי פשוט, לחשוב להטביע מדליות עם סמל המירוץ שמתקיים זו כבר השנה החמישית, ביוזמתה של ראש העיר הקודם. וכן גם לציין יותר באופן חגיגי את שולי הדרך לאורכה מתקיים המירוץ. זה יותר מרענן, זה יותר משמח, זה יותר מעודד. אגב, המירוץ מתקיים ברוח הספורט, כולם ביחד- בנים ובנות באותה דרך. מה שאומר שאם הוא ימשיך בדרך הזו לא נזכה לראות גם חרדים משתתפים אפילו שהממונה על הבריאות עשה מאמיצים להסביר כמה חשוב המירוץ הזה לבריאות. אם כבר הזכרנו את כבוד מעלתו של הממונה נשמח לשמוע ממנו על תכניות שלו לעידוד הבריאות וצמצום ההשמנה במגזר. טוב שהשנה הוקדש המירוץ לשובם ולזכרם.
שלושה מירוצים התקיימו ביום בו נכנסה עליסה בלוך למועדון הסבתות, ואולי זה היה סמלי שדווקא ביום כזה תיכנס היא למועדון. השנה היא לא השתתפה במירוץ, והיתה לה סיבה. כתושבת, כיוזמת מצופה היה ממנה להמשיך במה שהיא החלה.
במירוץ ל-2 ק"מ השתתפו מאות, וניתן היה לראות ילדים, מבוגרים ומתחילים. כ-800 איש ואישה, מעטות הנשים הפעם, אגב גם המשנה לראש העיר הולנדר לא השתתפה. במירוץ למקצה הארוך יותר ל-10 ק"מ השתפו רק כ-80 רצים. יתר הרצים כ-400 השתתפו במירוץ עד 5 ק"מ. הישגים ספורטיביים לא נרשמו, והיתה זו יותר חוויה מאשר הכוונה להגיע להישגים.