מוסיף והולך בי

מוסיף והולך בי..

הוי בני, בני,

הולך אני אליך,

הולך אתך בלכתי,

והולך אתך בשבתי,

והולך אתך בעומדי,

והולך אתך בשוכבי.

ואתה הולך אתי

ומוסיף והולך.

ואני שהולכתיך לגן הילדים,

ואני שהולכתיך לבית הספר

ואני שהולכתיך

לצומתי חייך המכריעים,

המסתמנים,

מתהלך בלעדיך ואתך,

ואתה מוסיף והולך בי,

מוסיף והולך.

ואתה שיצאת ממני,

הלכת לצדי ואתי,

בעשותך חיל,

ובלכתך מחיל אל חיל.

הלכת ולא חדלת מלכת,

עד שחדלת,

ועודך מתהלך בי

ומוסיף והולך בי,

כל עוד רגליי

נושאות אותי אליך,

אל ארץ החיים,

ברגבים ספוגים,

בלא לוחות מאובנים,

באין אונים.

כל עוד עיניי נושאות

עצמן אליך,

הזכר והגעגוע,

בלא אלבומים

בלומים.

וביום פוקדי שנתך

וביום פוקדי דמותך,

וביום התקדש מותך,

אתה מוסיף והולך בי,

אל מרחבים מצמיחים,

ורגליי הדורכות

לעולם לא תבגודנה בי, בני,

בלכתי אליך.

ובבואי אליך

ובהתייצבי מולך,

בהניחי הזר ובהצדיעי,

באומרי הקדיש ובהשכיבי,

הולך אני אתך,

והולך והולך,

ואתה מוליכני לא פחות

משהולכתיך,

כי ההולכים, ההולכים,

לעולם הולכים איתנו,

גם בלכתם מאיתנו,

מוליכים הם, ומולכים...