בוחרים רב לעיר בית שמש

הליך בחירתו של רב עיר בישראל הנו הליך קשה וסבוך שמעורבים בו מאבקים פוליטיים רבים. בימים הבאים תהיה כאן בעיר בחישה בכל הקדרות כדי להוציא תבשיל, ממש כל אחד כלבבו. מצער שהמצב הוא כזה, והוא כזה. בחירת רב בבית שמש הופכת להיות סוגיה פוליטית, ומתי לא היתה כזו, בה יעסקו כאילו היו בשוק. מבזה, מקלקל את הרושם במיוחד למי שאינו מצוי בעולם הסבוך לקביעת רבנים בתפקידם.
אז מה שיהיה בבית שמש אינו שונה מכל מערכת בחירות אחרת המתקיימת בישובים אחרים. די לרפרף באינטרנט כדי לגלות שהסיפור הזה חוזר על עצמו כמעט בכל ערי הפריפריה ובעיקר בערים הגדולות והחשובות. שכן ככל שהעיר גדולה כך גם מעמדו )שוב מילה גסה לטעמי( של הרב הולך ונהיה רם ונישא.
ברור לי כי מינוי רב מקומי צריך להיות על פי רצון הציבור שאותו הוא אמור לשרת.
הבחירה יכולה להיעשות ישירות על ידי הציבור המקומי, על ידי ועדת מינוי הנבחרת בידי הציבור המקומי, או על ידי השלטון המקומי הנבחר בידי הציבור המקומי. הליך הבחירה צריך למזער שיקולי בחירה לא ענייניים. כמו כן, נכון לבחור בהליך שלא יעורר מחלוקות ציבוריות מיותרות. כי מה נפשך? אדרבא ואדרבא, רב ממש כמו שהיה הרב שמעון ביטון שליט"א, רב מאחד, מלכד, ומפשר טוב בודאי לכל עיר.. אלא שבבית שמש הגוף הבוחר לפחות מחציתו יהיה גוף פוליטי. הביטו וראו, כיצד גוף מצולק ומפוזר כמו אצלנו, כאשר תשע מפלגות ישגרו את נציגיהם לבחור את המרא דאתרא. תשע מפלגות, ותוסיפו לכך שיש עוד שמונה נציגים מבתי הכנסת, ועוד אחד של הרב ועוד אחד של הרבנות, ועוד ועוד.

בהליך הבחירה עלול להיווצר מצב בו הרב הנבחר לא יהיה ממש אהוד על הקהילה. ואצלנו הרי יש הרבה קהילות. יש אשכנזים, ויש חסידים, ויש ליטאים, ויש ירושלמים, ויש קרטשנף, ונדבורנא ובעלז וויז'ניץ, ועוד ועוד. ויש גם מרוקאים ופרסים ועיראקים. ויש גם הבית היהודי ויש ויש... ויש גם מפלגה אחת בלי זהות ויש עתיד העיר ויש מפלגת העבודה. איך מחברים את כל אלה? לו היו לנו דמויות מאחדות מילא... אין לנו דמות סמכותית מנהיגה ומובילה שאפשר לומר שצריך ללכת אחריה. הרי הפלגנות המחלוקת והשסע המקומי קשה קשה מאוד לאיחוי. אז איך בוחרים מרא דאתרא שבסופו של דבר יהיה של כולם. דבר אחד ברור- אסור לרב להתמנות על ידי השלטון כנגד רצון הציבור. כלומר יכול השלטון למנות את מי שהוא רוצה, אם הציבור יתנכל לו ואו יתנכר לו, על זה חרבה בית"ר ועל זה חרבה גם ירושלים.

שרי הדתות השונים מתערבים לעתים קרובות במינוי ועדת הבחירות ובמינוי נציגי בתי הכנסת בניגוד להנחיות החוק ומטים את הליך הבחירות לטובת המועמד המועדף עליהם. לא זה מה שיקרה. כי השר והראש הם אותה מפלגה. ובש"ס יודעים לבשל, וזה מה שקרה עד עכשיו, הקדיחו והבשילו וממשיכים להקדיח ולבשל עד יום הבוחר. מתי היום? אומרים שיש ועדה והיא קבעה כבר לאמצע אלול. עדיין אין אישור לכך כי הכל כמו אצלנו מתנהל בלי שקיפות... בשלט רחוק אבל בשלט. כאילו שהידיעות לא יוצאות החוצה.

התקנות לא מגדירות באופן ברור מי יהיו נציגי המועצה הדתית ונציגי מועצת העיר בגוף הבוחר והדבר מביא למחטפים ומאבקים סביב מינוי נציגים אלו. תראו כיצד נקבעו שמות הנציגים. בלי לפגוע באמת, ואני מעדיף לא להציג כאן שמות. אני רואה את הגלריה ואני רואה הרבה פוליטיקה... כן. בכאב אני אומר זאת.

בנובמבר 2102 בפסק דין שעסק בבחירת רבני העיר בפתח תקווה, התייחסה השופטת עדנה ארבל באריכות לבעיות הטכניות הרבות שבתקנות הקיימות "בטרם נפנה לבחינת העניין שבפנינו אומר באופן כללי כי לטעמי התקנות יצרו הליך פוליטי מורכב ומסורבל המעכב ברשויות מקומיות רבות את בחירתו של רב העיר, ורצוף בפרצות המאפשרות הפרת כללי מנהל תקין. ההתדיינויות המשפטיות הרבות שהעסיקו את בית משפט זה בעניין בחירת רבני עיר ברשויות שונות מלמדות על הקשיים הרבים בהליך זה ... ברשויות מקומיות רבות מתעכב מינוי רב העיר במשך שנים רבות מבלי שצרכי הדת של תושבי הרשות מקבלים מענה ראוי כנדרש. כמו כן עולה מדיווחים תקשורתיים כי פעמים רבות מסכמים נציגי המפלגות השונות ברשויות המקומיות על זהותם של רבני העיר שימונו עוד בטרם הליך הבחירות. העובדה כי בסופו של הליך רבנים אלו אכן נבחרים מלמדת על חוסר התוחלת בהליך הבחירות הקיים כיום. לטעמי, כן אם היה ראוי לבצע חשיבה מחודשת בעניין הליך הבחירות לרבני עיר, ומכל מקום ראוי שיהיה פחות מסורבל ויותר מהיר, כך שלא יחלפו חודשים רבים ולעיתים שנים עד לסיומו שמשמעותם פגיעה בתושבי המקום".
השופט יורם דנציגר הודיע כי הוא מצטרף לדברים אלו ובאופן דומה נהג גם השופט נעם סולברג: "כדברי חברתי השופטת ארבל הליכי בחירת רבני עיר טעונים תיקון, למניעת בזיון וקצף שבמצב הדברים כיום, ולהבטחת מתן מענה הולם לצרכי הדת של תושבי הערים".
בפסק דין אחר אף המליצו לאחרונה שופטי בג"צ למשרד הדתות לבחון את שינוי הליך הבחירות הנוכחי.

לציבור שאינו דתי ולציבור הנשים ישנה נציגות מועטה ביותר בגוף הבוחר. נגענו בנקודה רגישה. הציבור שאינו דתי, ציבור זה הרי לפי הסקרים ברובו מסורתי, מקיים טקסים דתיים כמו ברית מילה, חופה קידושין, ל"ע וגם גיטין, ובפסח יבקש לשמור את מסורת אבות לאכול כשר וכן הלאה. שלא לדבר על ענייני כשרות בשר , אז למה שלציבור זה לא תהיה נגיעה יותר עמוקה בקביעת המרא דאתרא. ציבור זה לא מתייצב הרי בתי הכנסת, אז השמונה אינם נציגיו. ואם נלך לפי בית שמש רוב נציגי הציבור הם דתיים או חרדים, אז נותר הציבור הזה חסר חשיבות.

אין ספק שהפקודות לבחירת רב מחייבות שינוי וככל שיקדימו הרי זה ייטיב עם עם ישראל בכלל ובית שמש בפרט.
האם זה יתחיל בבית שמש? אין סיכוי.
זהותו של המרא דאתרא כבר מתבשלת ויש מי שלוחש לי כי שמו של המרא דאתרא הבא ידועה כבר זה שנתיים. אז מה הטעם בהליך הבחירות? מפנה אתכם לדבריה של השופטת ארבל, בהחלט ראוי ההליך הזה להתרענן ולמחשבה מחדש.