"לבושתינו ולחרפתנו, מי שעמד בעקשנות שלא לוותר על הריסת ביה"מד, הוא לא אחר מאשר ש.ג ( שמעון גולדברג) מחזיק תיק ההנדסה בעירייה מטעם המפלגה החרדית שפרץ לתוך ישיבה שנערכה עם היועץ של ראשת העיר בשם יוחנן מאלי, שהגיע להסכם מסויים, אך ברגע האחרון לפני חתימת ההסכם, הופיע חבר העירייה הנ"ל ולא הסכים בשום פנים ואופן לוותר. ממש כפי שעשו 'המושקה'לאך של פעם שהתאכזרו לאחיהם על מנת למצוא חן בעיני הפריץ העריץ, והחמירו כלפיהם יותר מהפריץ בעצמו".
זהו ציטוט מתוך פרסום לוחות תחת הכותרת אנטישמיות עם סימן קריאה!!! כרוזים כאלה ניתלו ברחבי השכונות החרדיות לזעזע בימי תמוז את הציבור החרדי להיות נכון דרוך וקרוא להמשך המערכה.
ואם זה לא די להרשים אתכם בצדקת הבוכים, קראו את הקטע הבא. קצין דרוזי בכיר שהשתתף בלילה השני במצבע האכזרי קרא לאחד האברכים הצידה, ואמר לו שהוא לא מבין איך יהודים מסוגלים להרוס בית כנסת. וסיפר לו שברגע שהולדוזר התקרב למקום, הוא הלך הצידה והפך את פניו. כי לא היה מסוגל לראות איך הורסים מקום קדוש ליהודים... אוי לנו מחילול ה', כאשר מי שאינו בן ברית מבין, מה שבני ברית אינם רוצים להבין!
הכרוז הזה קשה, גם בשל הכותרת שלו, גם בשל תוכנו, ועוד יותר בשל סיפור האירוע מכלי ראשון, הציבור החרדי שחווה חוויה קשה מאוד השבוע.
לנו קשה כי הוא מביא לנו הוכחה מנצחת שאת אגף ההנדסה מנהל שמעון גולדברג ולא עליזה בלוך. שום הסבר לא יניח את הדעת. איך ולמה? בבקשה הצטרפו למחשבה שלי.
יוחנן מאלי ראש לשכתה של בלוך, לא עושה דבר מבלי לקבל אישורה של בלוך, היה מוכן לעכב פינוי המבנה עד שיימצא מקום חלופי. שמעון גולדברג לא הסכים בשום פנים ואופן לוותר!!!
התהפכו היוצרות, מה קורה פה? הרי אנחנו יודעים שבלוך מנהלת אגף ההנדסה, דעתה היא הקובעת. גולדברג רק יו"ר ועדה משנה לתכנון. והוא סגן מ"מ באגף... איך התקבלה דעתו של גולדברג ולא דעת מאלי? מטריד מאוד. מי מנהל את אגף ההנדסה, גולדברג או בלוך...
עליזה בלוך, מתוך תפיסת עולם, עושה הכל כדי לצמצם עד למינימום ההכרחי את הכעס או הזעם, בקרב חרדים כמו בקרב תושביה החילוניים של העיר. בלוך מנסה להרגיע וחשוב לה מאוד ליצור אווירת שלוה של חיה ותן לחיות, כי רק כך תוכל למשוך לכאן אוכלוסיה רעננה, צעירה, חילונית לבית שמש. בלוך מבינה בתוך תוכה שבלי צירוף קהילה ציונית לעיר אין תוחלת לעיר הזו לעתיד. בחדרי חדרים גם גולדברג חושב כך, אלא מה שמותר לבלוך לומר גם בחוץ, הוא אומר בינתיים בחדרי חדרים.
האירוע הזה אילץ אותו לצאת לרחוב ולהפגין נוכחות, במאבק מול חרדים, הכי טוב לה, לבלוך, שבפרונט יעמוד חרדי כמותם. בלוך חשבה וציפתה אולי לחכמה יותר גדולה של מנהל ההנדסה בפועל. לראות רחוק, לצפות שפינוי יגרום לתסיסה חרדית שתדיק את המדורה מחדש. והרי זה בניגוד לציפיותיה שלה? אם כך לא מנעה ממנו את התקיפות, יכולה היתה בלוך להיכנס למשרדו של מאלי, ולכופף את גולדברג. אולי לא מול עיניהם של הנוכחים, בחדרה שלה, בלשכתה הפרטית.
מה, גולדברג לא מכיר את מחשבותיה של בלוך? אומרים שהשניים נועדו עוד לפני הבחירות, אז איך כאן הכשיל גולדברג את בלוך?
ואולי מעז יצא מתוק, עכשיו תבין סוף סוף הגב' בלוך, את החשיבות של שליטה מלאה באגף ההנדסה. לא ע"ישליח ולא ע"י סגן ממונה, אלא ע"י נוכחות שלה, תהיה היא בעלת הבית על ההנדסה ואז ימנועו מקרים דומים בעתיד. ללא ספק, ואני לא צריך את הקצין הדרוזי שיספר לי על הריסת בית כנסת בידי יהודים כמה המחזה הזה קשה,
בתמונה: הכרוז על לוחות המודעות
שתפו
אתה כותב בהנחה שגולדברג ואדונו פרוש הם דתיים. אתה טועה, הם לא דתיים כלל. אותם מעניין רק הג'וב שלהם. אם עליזה תשכיל לתת למשפחת פרוש את האתנן שלהם, הם יסכימו לכל דבר, אפילו לעמוד בראש מצעד הגאווה.
בשבוע שעבר היית בעד ההריסה, מה קרה? לא חכמה לשנות כך את הדעה ולהטיף מוסר בצדקנות לפי ההתרחשויות שקרו בסופו של דבר. אבל האמת היא שאתה צודק, זו לא אחריותך כי אתה רק עיתונאי, זה גם לא אחריותו של שמעון גולדברג ואף אחד אחר גם אם העובדות לגביו נכונות. האחריות היא על ראש העיר, לה יש את הסמכות ולכן גם עליה האחריות, היא אמורה לחזות את הנולד, היא מקבלת את ההחלטות, היא מחליטה עם מי להתייעץ, היא צריכה לחשוש ולהבין את הסיבות מאחורי כל עצה ועמדה, ואין לזה שום קשר לניהול אגף ההנדסה. סתם ערבוב דברים.