צורך הכלל לעומת רווח הפרט

הנחת העבודה של חלק מהכותבים ברשת היא שמערכת הבחירות גמורה. הנחת העבודה הזו מונעת משיקולים הגיוניים וכל פעולה הנובעת ממנה מבוצעת למקסם את פונקציית התועלת של הכותב. מה מביא אדם להביע דעה? מה מביא אדם להביע דעה בעד מועמד בבחירות?

תמיד תמיד יבחר אותו אדם מה שטוב בשבילו. ההנחה המדעית הזו נכונה, בבית שמש נכונה שבעתיים. הפכנו להיות לחברה בה הפרט בוחן לעצמו, דואג לעצמו, ושוכח את הסביבה בה הוא חי. סביבה שלמרבה ההפתעה בנויה מאותם פרטים שכל אחד רואה את טובתו שלו, אח"כ טובת חברו ורק באחרונה טובת הכלל.. ואנחנו מכירים את התוצאה להתנהגות הזו, בית שמש הידרדרה לאן שהיא בגלל הדאגה העצמית המופרזת. אני מקווה שאיש לא חי באשליות שהמצב אכן טוב. כי אחרת איך יוכל זה להסביר את תעודת העניות שאנחנו מקבלים בכל שעה ובכל רגע על שיבוצנו בטבלה הסוציואקונומית של אשכול 2. הדוגמאות לא מעטות, אפילו די מוכרות, ובהזדמנויות מדברים ומציגים אותם, כטעויות יסוד שאסור לחזור עליהם. ומה בעצם קורה? על מחשבה- התנהגות שאינה רצויה, וחייבים לשנות- כנראה ידלגו עד לדור הבא. הבעיה היא שהדור הבא כבר לא יהיה כאן כדי לנסות להחזיר עטרה ליושנה. באמת? נחכה לדור הבא? האם אנחנו, כבר אמרנו וניסינו הכל?

אם כל אחד דואג לעצמו, מעולם, בדגש על מעולם, לא נצליח לפתור בעיות ציבוריות. אני רוצה פארק בקרבת ביתי, שכני מתנגד. אני רוצה רכבת השכן שלי מעדיף שדה תעופה. אני רוצה קאנטרי, שכני מתנגד. מתי נעשה מה ואיך? כאשר הרוב של אותם פרטים מגיעים למסקנה דמוקרטית נכונה היא ההחלטה המחייבת. איך פותרים בעיות ציבוריות? במחשבה ובביצוע על טובת הכלל, תוך בחינת כל השיקולים לעשות.

שאלנו מה מביא אדם להביע דעה? בימים בהם המקלדת הפכה להיות כלי זמין ונגיש, אז כל אחד רוצה שדעתו שלו תישמע. יפה. בהחלט. זה חופש ביטוי שכל חברה יכולה להיות גאה בו. ואולם האם כל אדם יכול להתבטא בענייני רפואה? האם כל אדם יכול להתבטא בהנחתת קולומביה על המאדים? לא נגזים, יש עניינים ונושאים שטוב כאשר מתבטא מי שאמון על כך, מבין בכך, וגם יודע על מה הוא מדבר או כותב.

לא כן בציבוריות. שימו לב איך המונים התייחסו לפרשת אלאור עזריה. בעד ונגד, בעד עזריה, נגד ערכי צה"ל. בעד ערכי צה"ל, יצא נגד עזריה. כנ"ל בענייני שרה והבקבוקים, בענייני שרה והחמגשיות, בענייני שרה והפתיתים. לעיתים אנשים ממהרים לדבר ואו לכתוב אפילו שלא ידעו את כל משקל הפתיתים. למה? זה הטבע האנושי.

מכאן אני מגיע לענייני בחירות, בלוך מול אבוטבול. נכון לעכשיו יש שני מתמודדים, ד"ר עליזה בלוך, מול ראש עיר מכהן משה אבוטבול. איני מבקש לשקול את העניין מבחינת אישה מול גבר. זה מעולם לא הייתי ממליץ. אני כן ממליץ להעמיד למבחן יכולת ביצוע. מה השיגה ד"ר בלוך, לעומת מה השיג אבוטבול. יכולת חשיבה- היכן השפיעה ד"ר בלוך על הווייתה והיכן הצליח אבוטבול להותיר חותמו. אחריות אישית- היכן לקחה על עצמה ד"ר בלוך אחריות וכיצד נהג מקבילה להתמודדות אבוטבול. האם אפשר בכלל להצמיד את המילה הזו למשה אבוטבול? לא קשר פוליטי מפלגתי, לא ש"ס ולא רבניה, ישפיעו עליכם במי לבחור, כמו שאני מבקש לא לרתום את כל פונקציות הפרופסורה לטובת הד"ר בלוך. מי מבין השניים מסוגל לנהל את עירנו טוב יותר? זו השאלה המרכזית, פשוט ותכליתי. מי מסוגל לקבל החלטות והכרעות לטובת כל תושביה של בית שמש. ושוב, הדוגמאות להוכחת כל נקודה כזו מצויות למכביר. אתם צריכים להתאמץ מעט ולחטט בהיסטוריה הציבורית הקצרה של שני האישים האלה כדי לקבל מסקנה בלתי ניתנת לערעור.

אין איש מבין קוראי זקוק להנחיות ממני כדי לקבל הכרעה, אני אומר, מה שאמרתי לפני משפטנים בכירים ממשרד המשפטים בסיורם בעיר, צאו לשטח, הביטו שורו וראו, מה הפוטנציאל של העיר ומה השיגה. מה שיש בה ומה אין בה, כיצד היא משתקפת בעיני הבריות ומי מגיע אליה, מה אתם חשים כשאתם מקפצים במכונית המדרדרת בירידה, לבין קרטועה של אותה מכונית בעליה לרמה. מי שיתקשה מוזמן ללמוד לעומק אצל ד"ר גוגל. נדמה, מה שהבינו אותם אורחים מכובדים, כמו אורחים מהנהלות רשויות אחרות איתם נפגשתי, שבית שמש מלאה בפוטנציאל, ולא יותר מכך. מחשבה טובה תביא אתכם להחלטה נכונה. אל תחפזו לקבל הכרעה, בחנו, שאלו, בידקו, ראו, לימדו, ואז החליטו את ההחלטה הנכונה.

ובמאבק הזה שימו לב איך מנהיגי העיר מקבלים החלטתם. לא מעמידים איכות ניהול, תוצאה, אלא מה הסיכוי.

האם בית שמש באופן כללי היה לה טוב בימי אבוטבול? מה הסיכוי שבית שמש תשתנה תחת משה אבוטבול? לפני סיום אזכיר לכם את שלהי כהונת דניאל וקנין בקדנציה השלישית שאפילו חבריו- קרוביו- שלום אדרי כמשל, העדיפו להקים את הגוש החברתי בראשות אבוטבול ובלבד שהוא לא ימשיך לקדנציה רביעית. האם תרצו שוב ראש עיר בקדנציה שלישית שממילא ידוע כי זו הקדנציה האחרונה שלו, שבפעם הבא לא יוכל לעמוד עוד לפני חבר דגל... אם קיבלתם מענה, בטוחני שעכשיו אתם מתחילים בכיוון שונה, לחשוב אחרת, לא עוד טובת ה'אני' אלא טובת וצורך הכלל.