אתמול (יב' מר חשון) יצאה קבוצת נשים מבית שמש לקבר רחל אימנו, פעולה חברתית נאה, חשוב שיערכו יציאות כאלה , בודאי לכאלה שלא היו מעולם בקבר האם של כולנו. אמא שאין עליה מחלוקת בין ימין ושמאל, בין גברים לנשים, בין ילדים להוריהם, על כולנו מקובל רחל האמא של יוסף ובנימין, אשתו של יעקב, מאבותינו הקדושים.
ולא סתם נבחר היום הזה, י"א מר חשון נחשב על פי המסורת כיום פטירתה של אמנו רחל. מכאן נבחר היום. חשוב לצאת לקבר רחל, חשוב לבקר שם, ואפשר בכל יום לא בהכרח ביום הפטירה. החליט מי שהחליט שדווקא ביום הזה יעלו- שיהיה. וגם אם איחרו ביום, לא נורא. (רחל נפטרה ביא' מר חשון, העליה לקבר היתה ביום יב' מר חשון).
בימים כתיקונם המועצה הדתית הייתה מארגנת הסעה לקבר רחל, כי זו פעולה דתית טהורה. אבל כבר אמרנו שאנחנו לא בימים כתיקונם.
הערת אגב, מה הקשר בין עליה לקבר רחל לבין מעמד האישה? רק רחל ואלוהים יודעים. כי אין שום סיבה שבעולם להפוך את רחל אימנו לסמל במאבקן הלגיטימי של הנשים לשיוויון. עוד מעט יצרפוה לתנועת המחאה metoo
רצה הגורל וזה בכל שנה, יום רצח יצחק רבין חל ביב' מר חשון. מי זכר בבית שמש? אפילו בכיכר הנושאת את שמו, לא הונף דגל לחצי התורן, גם ברחוב הראשי הנושא את שמו לא היה מי ידליק נר זיכרון לעילוי נשמת.
צריך? לא צריך? עניין של הבנה וזיכרון.
בית שמש עיר ימנית, דתית, מסורתית, חרדית. האם יש קשר. או אולי עצלות לתכנן משהו סמלי לזיכרון.
בימים אחרים, נהגו אחרת. כלומר יש אפשרות לזכור, ויש אפשרות לא לזכור. אז בדור ההוא, של ימים אחרים ביקשו לזכור, למרות היות בית שמש עיר דתית, לאומית, מסורתית חרדית. הרוח לא השתנתה. האנשים התחלפו...
ולא זכרו ולא ציינו גם את יום הרצח הנתעב של אלוף בצה"ל, שר בישראל, רחבעם זאבי ז"ל. פעם היה גם מי שיציב דגל בכיכר. השנה גם זה לא היה.
למה? שינסה מישהו לתת תשובה(ות) להסביר. אני לא הבנתי.