חמישה חודשים לפני הבחירות ועליזה בלוך לא יודעת, ואולי כן, עם מי היא מתייצבת למערכת הקרובה? מי מהמפלגות יתמוך בה? האם המחנה שלה, המחנה הציוני מאוחד סביבה? מה תעשה בסופו של יום מפלגת הליכוד? האם שלום אדרי יתמודד לראשות העיר, כן או לא? האם שלום אדרי יפנה מקומו וייתן למשה שיטרית להוביל את הליכוד לבחירות כמועמד לראשות העיר? האם תקום רשימה מקומית חדשה של מחנה נאמן לעיר, שחושב אחרת ממה שהוצג כאן בחמש השנים האחרונות?
האם המפלגות הארציות, כמו המחנה הממלכתי, כמו יש עתיד, כמו העבודה יציגו כאן מועמדים במטרה לבסס התמודדותם בבחירות? מה תעשה עצמה יהודית לה בסיס תומכים ואוהדים רחב בעיר? האם הבית היהודי יחדש פניו כקדם או אולי יוותר בכלל מחוץ למשחק? ומה תעשה מפלגת הציונות הדתית?
אממממ, הרבה שאלות. למרבה הפלא, אין על כולן תשובות חותכות. הכל בספק, הכל מבוסס על אם ואם... אם היו לסבתא גלגלים...
רגע, ולא הזכרנו את המחנה החרדי, לא העיתון, אלא הגוש החרדי הכולל, חסידות, ליטאים, ש"ס, פלג ירושלמי, ירושלמים. שכחנו מישהו? אם ניקח למשל בחסידות, האם גור תוביל? והרי אין רק גור, יש נדבורנא, יש קרטשנף, יש ויז'ניץ, יש סלונים, ברסלב (רשימה חלקית ומצומצמת) ויש עוד, חב"ד. למי תשייכו אותה למחנה הציוני, לזרם החסידי או אולי לזרם החרדי?
ויש את דגל, דגל התורה, המפלגה של הליטאים. האם שם מאוחדים? אל תהיו בטוחים. בקיצור הכל מפורק ומחולק ונקבע ע"י אינטרסים. איש אינו סומך על חברו, ויותר אינו מאמין בו. זה יותר קשה.
ומה עם מלאכי כי טוב? מה שקרוי מחנה בני התורה ליטאי שמרני- הפלג הירושלמי. זה הרי לא יכול לסבול מק"מ את המחנה הליטאי מה שקרוי דגל התורה. בקיצור באידיש, חארב ודארב...
ואם כתבנו באידיש אנו מגיעים למחנה ש"ס. מי מנהיג את ש"ס? גם למפלגה הזו יש מועצת גדולי התורה של העיר, כמה תהיה השפעתו של יו"ר התנועה? כשזה האחרון הגיע לעיר הוא הלך לרב אדלשטיין לא עלה במדרגות לביתו של הרב אלחנן פרץ. זה אומר משהו?
ואחרי שאמרנו כל זה צריך לומר התוצאה היא, ששום דבר לא ברור, וזה היופי או החורבן של המשחק בעונת החיזורים הזו. חיזור אחרי הקול של הבוחר, גם זה נעשה ואחרי קולות המשפיעים, המחליטים, קובעי ההלכה בחצרות. ריח בחירות באוויר. עד שיבוא שרב כבד... ריח בחירות חריף. למה? כי אנו מגלים יריבות, תיעוב, רתיעה מובנות במידה מסוימת ובכל זאת כאשר מדובר בפוליטיקאים, האם זו הדרך?
מה מכריע?
הנתונים, המספרים.
בינתיים כולם בוחשים מאחורי הקלעים, כולם, מי זה כולם? יש התכנסויות, אבל אין סניף אחד או מועצת סניף או חברי סניף מנהלים דיון על המצב בעיר. האם מה שנעשה כאן או לא נעשה טוב או רע? מה היה כאן לפני חמש שנים ומה עכשיו?
תראו, כשמדובר בגורל עיר, הדיון חייב להיות מרוכז ומזוקק על נקודות מסוימות. אי אפשר להתפשט ומותר להרחיב יריעה. אפשר לדבר על חינוך, על רווחה, על דיור, על בניה, על פיתוח, על תדמית, על כוח אדם, על נוי ועל סוגי הפרחים המעטרים גינות או שלא. כל אלה הם תוצאה של הגדרה אחת- אכלוס. מה מביא לנו אכלוס העיר ביותר תושבים? תוצאות לאכלוס הגדול: העיר נשארה באותו מיקום הסוציואקונומי. העיר בגירעון תקציבי. העיר מתנהלת באופן לא תקין. איכות החיים אינה משתפרת. רמת החינוך לא שודרגה. ההגירה מבית שמש נמשכת. הייצוגיות של העיר ברמה נמוכה. אלו כותרות, שאם אדרש אציפן כאן באופן מפורט.
אלה הנושאים שצריכים לעמוד על סדר היום בימים האלה, לא אם רחוב איקס זכה לטיפול שיקום או התקיים אירוע תרבות. אלה מתקיימים ואפילו באופן בולט בקדנציה האחרונה.
בית שמש הפכה לעיר עם 170,000 תושבים כמעט. למחצית מתוכם אין זכות הצבעה. מדוייק כמעט 82 אלף מתחת לגיל 17!!! אם נוסיף להם מחנה שלם שלא מצביע מטעמים אידיאולוגיים, (סלונים ועוד) אנחנו מגיעים לכדי 95-100 אלף שהבחירות עבורם הם בזבוז כסף וביטול זמן. ספר הבוחרים הפעם יגיע לכדי 70 אלף בוחרים (אגב הספר הראשון מתפרסם ביום ראשון הקרוב), מתוכם ילכו להצביע אולי 80%, הנה לכם המספר הקובע מי ינהל את העיר, מכאן יתחילו הנערכים והעורכים לקבל החלטות. כדי להיות ראש עיר צריך לפחות 28-30 אלף קולות. אם יהיו רק שני מועמדים, אחד מחנה ציוני והשני חרדי. מי לדעתכם יכול להגיע למספר המרשים הזה?
שתפו
