בחלוקת השלל שכחו טובת בית שמש

המערכה עדיין לא הוכרעה. מנין? אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. כך חונכנו וכך למדונו רבותינו, מקווה שאותם רבנים למדו את הצד השני. ואני מרגיש אכן כי חרב חדה מונחת על צווארי, על צוארנו.

החרדים כרתו עלינו ברית לכרות את הקשר שלנו עם העיר הזו. הם מבקשים לסלק אותנו מכאן, לא יעזרו שום מילות הסבר או תירוץ. זו התוצאה של שלטון חרדי מובהק!!!

מעשה הנבלה כמו שעשתה ש"ס עם ליכוד שתמכה במועמדה לראשות ולבסוף הפקירה אותה לגורלה. בשל האחדות החרדית.

שימוש מורעל כמו שעשתה שלומי אמונים בשותפות עם הליכוד לקדם אינטרסים פוליטיים, ולבסוף הפקירה את החברות. ההצטדקות- בשל האחדות החרדית.

שותפות מכבדת מאוד שהייתה כאן בין אענרייך - חסידות גור התאדתה ברגע אחד. מה לא קיבל אענרייך למען חסידיו? עוד הפקרה של ידידות ושותפות למען כביכול האחדות החרדית. כל אלה וכל אחד לחוד מלמד אותנו על אופיו של המנהיג החרדי האגואיסטי.

מחלה מתפשטת, ואולי בכלל מידה מגונה במנהיג החרדי- נאמנות מוגבלת. חובת ההוכחה עליכם, ציבור המצביעים, האם כך אדם, איש תורה, חרד לדבר ה' מתנהג?

ואני לא מדבר על הדבר הנורא מכל, בית שמש פתחה שעריה לא גבולות בפני כל המזדמנים מהעולם מהחרדי. לא רצו את אלעד, לא רצו את בני ברק, לא רוצים את ירושלים, לא את מודיעין עלית ולא עמנואל, ביקשו להתגורר בחברה מעורבת- באתם לבית שמש. לחטוף אותה בחסות אחדות חרדית?.

ארבע מדות באדם. האומר: שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך, חסיד. שלי שלי ושלך שלי, רשע.

בחברה בה החילוני מכבד- וכיבדנו, בה המסורתי חושב לפני שהחרדי דורש- וכיבדנו. ולבסוף מה קיבלנו? בעיטה בתחת סליחה על הביטוי.

אותם חז"ל אולי רבנים אחרים, לימדונו וגם הסבירו לנו, מי שבוגד בפעם אחת אל תתפלאו לראות אותו בוגד בפעם השניה. אז תצפו לכך. לא לעולם חוסן. החיבורים שנוצרו בהוראת הרבנים ייעלמו ביום אחד, הם היו בעבר ונשכחו. כמו בעבר גם בעתיד. אין ערובה לשום הסכם.

נכון לעכשיו, עומדת בפנינו המשימה הגדולה להסביר ולשכנע. להתגייס לא במאה אחוז אלא במאתיים אחוז. המספרים עדיין מלמדים שניתן לגבור על החושך הצפוי לנו.

ביום ראשון יוצאים לבחור האם אנחנו בדרך להיעלם מכאן, או בדרך בה נוכל עדיין, בדגש על עדיין, להמשיך להתקיים כאן עם כל המורכבות שיש בעיר מעורבת.

מה עושים ביום ראשון? לא להיבהל מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו. הם נחתמו לא ע"י ציבור, אלא בידי חבורת אינטרסנטים שרוצה להמשיך לשלוט על ציבור חרדי מתעורר. האינטרס שלהם לשלוט, האינטרס שלכם לקבוע את גורלכם. לא חבורת עסקנים אלא בעצמכם!! בידכם!!! הציבור בעיר מפוכח, הציבור בעיר רואה את המציאות מול עיניו. צאו והשפיעו לפי הצרכים שלכם.

אתם הציבור המכריע, לאן פניכם. אם השלמתם עם מה שסוכם, חלוקת תפקידים, אתם הציבור הכללי, הדתי לאומי, החרדי, כן גם החרדי, זה שהאמא שלו מעוניינת שלבנה/בתה יהיה בי"ס ראוי ללמוד בו- ולא קרואן כפיתרון זמני מתמשך- מעוניינת שיהיה מקווה טהרה בקרבת ביתה, שיהיה מעון יום לאמא עובדת, ולא קרואן כפיתרון זמני מתמשך- תגברו על הדיעה המומלצת לכם בידי מי שאינו חי בעיר ומכוונה מרחוק, בחרו נכון. בחרו בהיגיון, מתוך שיקול דעת, מתוך הכרת הטוב, מתוך אחדות עם ישראל על גווניו חילוני דתי לאומי וחרדי.

אמרתי אינטרסנטים, מה עשו לעיר הזו אריה מכלוף דרעי ויועציו, משה גפני ושאר נושאי כליו. פעם קידמו יוזמה מקומית להיטיב עם צאן מרעיתם? הוזמנו לכאן וראו מקרוב את הניסיונות לפתור את המצוקה. אמר דרעי בפיו דברי שבח והלל על עליזה בלוך, אז מה קרה, נשכח, נעלם?

יש בבית שמש היום שני צדדים, הצד החרדי והצד שלנו. הם קבעו כך!!! האיחוד החרדי נועד לשרת את הקהילות שלהם, קהילת חסידי גור, מויאן, מודזיץ, ספינקא, סקווער, ויז'ניץ, בעלז, וואו כמה חסידויות. וזה מעט שבמעט שאני מכיר וזוכר. את הליטאים, ואת שלומי אמונים, ואת מחזיקי הדת, ואת ואת... לכל חסידות יש צרכים, בית כנסת, כולל, מקווה, בית ספר, מעון יום ומעון לילה, ישיבה קטנה ישיבה גדולה... ועירוב מהודר, צופרים וגנראטורים, מה לא. לכל קהילה יש צרכים... מה עם טובת בית שמש. על זה דילגו בחלוקת השלל, מתוך אמונה כי ברגע שסיפקנו את החלקים, השלם יסתדר לבד.