האם רק הסקרנות הביאה אותו?

על ספסלי אולם ב' בבית המשפט בהיכל הצדק בירושלים ישבו צמודים, חנוך שיין עורך עיתון חדש, וראש עיריית בית שמש משה אבוטבול. מכל עיסוקיו החשובים, ועד טכסי הרמת כוסית לחיי המסובים לרגל השנה החדשה, מצא מר אבוטבול זמן להקשיב לשופטי העליון בדיון בעתירה לביטול הליכי בחירת הרב בבית שמש.

ואמנה כאן כמה עיסוקים שיכול היה מר אבוטבול לעשות באותן שעות שישב ובזבז על ספסלי בית המשפט. דיון בעתירה בגץ 6097/17 התעכב והיה רק התיק השני שהועלה על שולחן הכבודה בבית המשפט העליון. קדם לו דיון חשוב בעניין בין המדינה לבין יורשים באדמה במחלוקת. הדיון על בית שמש החל רק בשעה 10 פלוס... מר אבוטבול היה צריך לצאת מביתו לפחות בשעה 8 ושב לעיר רק לקראת השעה 11:30. שלוש שעות וחצי יקרות מאוד של ראש עיר, במקום להכין את העיר לקראת ראש השנה עם כל המשתמע העדיף לשבת ולבלות על ספסלי היכל הצדק. במקום לסייר ברחובות ולהיות עזר לממונה על שפע ולמנכ"ל העירייה אשר היו צריכים לסייר ברחובות העיר ולראות היכן עוד אפשר להושיט עזרה ראשונה למקום בו צריך, הוא ישב על הספסל מתחת למזגן ובאווירה שקטה ורגועה. רחוק מהשאון, רחוק מהלכלוך... מתעסק בואטסאפ.

אבוטבול הגיע לבד, מכל ששה עשר נציגי הציבור אותם אישר במליאה, לא הגיע אפילו אחד!!! לאף אחד לא חשוב הדיון הזה? אפילו לחבריו החרדים, אפילו לנציגי הבית היהודי לא ממש מזיז מה היה בדיון הזה. רק לאבוטבול היה חשוב להיות שם, ועוד להופיע שם מלווה בעיתונאי מעיתון חרדי 'חדש'. לא הביא עמו את המראיינת הקבועה שלו מיכל בשן מעיתון תמורה שבכל חג, בניסן או בתשרי מוצאת לנכון לראיין דווקא את משה אבוטבול. מעניין.

אבוטבול הגיע מלווה בעורך עיתון חרדי, הבמה בה הוא זוכה ומזכה. האם ציפה להחלטה אחרת? אבוטבול נסער משהו כאשר ראש ההרכב אמר: "אני רואה כאן את ראש העיר". הוא התלחש עם ב"כ שמא מערכת היחסים המוכרת בינו לבין ראש ההרכב כנראה מדיונים אחרים בבית המשפט תשפיע. עו"ד אקסלרוד הניח דעתו שאין דבר כזה בבית המשפט והערתו כי הוא רואה שם את אבוטבול היתה הערה סתמית שאין לייחס לה כל תוספת.

למה למר אבוטבול היה חשוב להיות נוכח בדיון הזה שלא יהיה הדיון האחרון בעתירה הזו. ואם לו זה חשוב, למה לאף אחד מהקואליציה או מהאופוזיציה לא היה חשוב להגיע לראות במראה עיניים את הדיון ולשמוע באזניים ואת הערות בית המשפט? לא נקבל תשובות, ובערב ראש השנה הזה חייבים כל אלה שמחוייבים על פי שבועתם לעשות הכל למען הציבור לעשות לעצמם חשבון נפש. האמנם אין בחירת רב משימה חשובה ביותר שאפשר כך להפקירה, ולא מצאתי שום מילה אחרת, בידי אדם אחד. מה, לא איכפת להם מי יהי כאן הרב של העיר? מי תהיה הדמות הרוחנית שתלווה אותנו לתוך העשור הבא?