הרחוב מאשים: לתקן נשלחת ולא לקלקל

כרוז חריף ביותר הופץ בשכונות החרדיות כהתקפה על משה אבוטבול ראש העיר. רבבות אלפי ישראל צעדו בגאון זה שלוש פעמים לשלשל אלפי צהובים כדי שישב על כסא המלכות". כף פותח פשקוויל שהופץ ברחובות הקריות החרדיות ובתוכם שכונתו של ראש העיר נחלה ומנוחה. בערב חג הסוכות מלאו הכיכרות פתקים לבנים מי שגחן והרים אחד מהם מספר על מבוכה גדולה בקרב האוספים. הכרוז תוקף את אבוטבול: "מאז העלייה והניצחון פני הצהובים נעשו חידודין מלאים קמטים לנוכח התגלותו של אותו שומר תורה ומצוות כבדאי". כך ממש מוגדר משה אבוטבול בכרוז החתום בני הישיבות – מטה כבוד התורה. הכרוז 'מאשים' את איש השלום הלזה, שהפך לקופץ בראש בפילוג קהל בית ישראל בבחישה נוראה שיסע רבנן ברבנן הוא האיש המתעטר בנוצות אהבה ורעות ומרגלה בפומיה 'גדול השלום' עשה מה שעשה בשביל כוסו וכיסאו ואמר שלום גדול לשלום".

החותמים נרתעים מהרעיון כי אבוטבול יתמודד בשם החרדים לכהונה נוספת. "זלעפה אחזתנו למשמע אוזנינו כי חברו אנשי דלא מעלי לעשות קנוניא ולהושיבו על כס המלכות לעוד 5 שנים ".

ברור כי הכרוז מכוון ללא אחר מאשר ראש העירייה בעשר השנים האחרונות. הביקורת מבית חדה וברורה ומצביעה על חוסר שביעות רצון מתפקודו של משה אבוטבול. "הוא האיש אשר נמנע במשך שנים רבות להקצות בתי כנסת ומוסדות חינוך בשכונות מסויימות בשביל לייבש התיישבות יראים לדבר ה' בשכונות בגלל התחייבותו על כך לליברלים ממפלגת השלטון וביותר מכר את שכונת רמת בית שמש ה שבחר לקרוא בשם נווה שמיר ולהדיר ממנה רגלי החרדים .

הכרוז מסיים באותיות גדולות בקריאה למוישה: אטו בשופטנא עסקינן? אנחנו חרדים אך לא מטומטמים? מוישה מוישה מי שמך? וכי לזאת שדרנוך? כלומר העסקה מבחינתנו אינה גמורה , לא לשם כך שלחנו אותך. לכן תסיק את המסקנה.

הכרוז קורא לא לבחור באותו שליח שלא עשה שליחותו, הוא שליח מעל. לא עוד: לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי, מעלת בשליחותך".