להפוך את כיכר נעימי לאטרקציה עירונית

בית עירייה לבית שמש אם יקום, זה יקרה אולי בעוד כמה שנים. החלום הזה נגוז בצער רב גם בשל המציאות הכלכלית של ישראל ולא רק בגלל התנגדות המעכבים, הרבנים תושבי נחלה ומנוחה שלא מוכנים לראות בסדרי ממשל מתקדמים לתוך שנת השבעים לעיר.

בינתיים, רק בינתיים אפשר מעט להוסיף תוכן לבאים בשערי בית העירייה, משרדיה ברחבת קניון נעימי. מן הסתם, ולא רק, גם מן המציאות, בית העירייה יישאר במקומו לפחות עוד כמה שנים טובות. הרבה אולי.

בינתיים לבאים הרבים, מול שערי בית העירייה אפשר לנצל מעט את הרחבה הגדולה מול בית העירייה ולהפיח בה רוח חיים. לא בצורת הפגנות או ציפייה לאירוע מזדמן כזה או אחר, אלא משהו נקודתי שינצל את המרחב ויוסיף לו תוכן מעשיר ומספר. להפוך את המקום למיני מוזיאון פתוח בכל היום, ובכל שעה. החנויות ירויחו, העיר תתרווח מערך תרבותי, ולתדמית השלילית של העיר יתווספו נקודות זכות.

בכיכר הזו, מול בית העירייה מצויה מזרקה, שהמים היחידים שהיא רואה זה ימי הגשם המצטברים בתוכה. שאריות המתכת, מזל שלא פורקו בידי אוספי ברזל, לא יודעים נפשם מצער היותם שאריות לבוד.

מהו התוכן המוצע? ובכן לא קשה למצוא במרחב הקיים שלנו 'שרידים' ארכיאולוגיים מימות קדמונים, מימי חזקיה ועד תקופות צלבניות שמתברר שאיזור בית שמש היה להם למוקד התיישבות. אחת מהכנסיות האלה שהשתמרה נהרסה כליל בעת בניית שכונת חפציבה.

בבואה לכניסה לעירייה, עמלה וטרחה ראש העיר עליזה בלוך על שינוי באווירה. יזמה והובילה תליית תמונות מדמויות העבר של העיר, סיפורי עליה וקליטה. בהמשך הוצבו בבבואה הזו גם ארונות מזכרות ארכיאולוגיות ששומרו במוזיאונים רוקפלר וירושלים.

כמו בכניסות למתקני התרבות בעולם, או בארץ, אפשר לעשות שינוי, לאתר ולמצוא אלמנטים שיכולים לעטר את הרחבה בסיפור המקראי של האיזור. תארו לכם איים כאלה בתוך הרחבה והמונים ממתינים סביבם, קוראים סיפור, שומעים אולי הודעה קולית מסבירה. הסבר פניך לתושב, הסבר פנית לתייר הפוטנציאלי שאולי נראה פניו בעוד עשור אחד או שניים. אם יוגשם הרעיון הזה להפוך את כיכר נעימי לאטרקציה עירונית, בית שמש תצא נשכרת מכך. והדבר לא מחייב הוצאה ענקית. אפשר במעט שבמעט לעשות זאת.