יום הכיפורים חלף, עבר. חוויות היום הקדוש והמרגש יש לכולנו. טעם מר , מר מאוד, עולה מהרשת בה יש, ברוך השם, מעטים מאוד, שאפשר להתחלל ממעשיהם. אחת, פשוט הגעילה, וסיפורה עדיף שלא להעלותו כאן, אחר (זה בתמונה באדיבות הרשת) הגיע עם ארטיק. באמצע היום, ליד ציבור מתפלל וצם. ליקק את קרטיבו בלשונו, וצופה כלפי ציבור. אכזבתו הגדולה שלא זכה להתייחסות. היה על מה, איש מקהל עדתנו, ככה אנחנו רואים כל אחד בעם ישראל, ישראל שחטא, אף על פי שחטא ישראל הוא.
ועם זה אתם הגולשים, מה חשתם, התחלחלתם? התרגשתם? דמעתם בצער? וולאה מרגיז. אבל...
שימו לב לזוית ראייה אחרת, אותה חושף מיודענו דובר בעיריית בית שמש. יוסי ריינר, שארית הפליטה מדור יוצא של דוברות עיריית בית שמש. כך הוא כותב בפוסט בקבוצת רמה ד: "אני יודע שרובכם הזדעזעתם מהווידאו בתל אביב בו נצפה אדם שבהתרסה וברמיסת רגשות מוחלטת מסתובב בין המון הצמים והצמות תוך כדי אכילת שלגון אני בחרתי לשפוט את האירוע המקומם הזה מזווית אחרת לגמרי. תתפלאו או שלא, הווידאו הזה ריגש אותי. תשאלו אותי מדוע? כי בחרתי לצפות בתגובת הקהל ולא באיש עם השלגון. מתוך ים של שנאה והקצנה שגברה בשנים האחרונות בחברה הישראלית, היה זה מרגש לראות את תגובותיהם של המתפללים והמתפללות שעם כל הכאב העצום וחילול רגשותיהם, הכילו את האירוע המתריס והמורכב הזה. נסו לדמיין את הסיטואציה הזו בעיר אחרת ובמקום אחר, אלו רכיבים היו נשארים מאותו אדם ומה היה עולה בגורל השלגון. האירוע הזה הוא לא חילול השם, הוא לגמרי קידוש השם! וזו לחלוטין היהדות שלי.