מתנדבים מודים ומוקירים ניצולי שואה

בפעילות משותפת של עיריית בית שמש, אגף הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם ארגונים נוספים נטלו חלק גם מתנדבי איחוד הצלה מסניף בית שמש. המתנדבים זכו להוקיר ולעמוד לצד ניצולי שואה בשעת הצפירה. המתנדבים הגיעו לבתי הניצולים מסרו להם מכתב, פרח, מסכות מגן מהעירייה ואריזת שי מחסדי נעמי.

מתנדבי איחוד הצלה מסניף בית שמש שהשתתפו בפרוייקט חזרו נפעמים ונרגשים והודו למארגנים על הזכות הגדולה ליטול חלק בפעילות זו. חלק מהמתנדבים הוזמנו על ידי הקשישים ונשארו לשמוע את סיפור חייהם. המתנדבת רחל הולצר הודתה לאתי פרץ, רכזת תן כבוד בסניף ולראש הסניף דוד לף על ריכוז הפרוייקט וסיפרה: לעמוד יחד עם ניצולת שואה היה בהחלט יום השואה הכי משמעותי עבורי עד כה.

המתנדבת שולמית פולק סיפרה: הניצולה ואני בכינו ביחד בזמן הצפירה זה היה שובה לב ומדהים, לאחר הצפירה שוחחנו וגילינו ששתינו גרנו באותה עיר בארה"ב והבעלים של שתינו עבדו בבית ספר היהודי המקומי. לאחר שיחה ארוכה הרגשתי שזכיתי בחברה חדשה. בסיום הפגישה הגברת השאילה לשולמית ספר מיוחד לילדים אותו היא כתבה אודות סיפור ההישרדות שלה בשואה, את הספר היא לקחה הביתה והקריאה לבנה.

המתנדב אבי פולק סיפר: התחושה הייתה מדהימה. פגשתי אדם שהגיע לבית שמש בשנת 1951, הוא שמח להיות לצד מישהו בעת הצפירה. שמח מאוד לשמוע אודות ארגון איחוד הצלה ולדעת שיש לו לאן לפנות במקרה הצורך.

המתנדבת עליסה קולמן סיפרה: הגברת שביקרתי הבוקר מאוד שמחה שהגעתי להיות לצידה בשעת הצפירה. היא התרגשה לקבל את הפרח ושאר הדברים. עם דמעות בעיניים היא סיפרה לי את קורות חייה, איך היא גדלה יחד עם ארבעת אחיה בבית יתומים. עליסה הוסיפה שבשבילה זה היה היום השואה הכי משמעותי מאז שעלתה לארץ לפני 26 שנה.

המתנדבת ג'וי גולדשמיט סיפרה: הגברת שביקרתי הייתה נרגשת מאוד מעצם זה שהגעתי אליה והודתה לי מאוד.

המתנדבת רנדי ליפקין סיפרה: הגברת שהגעתי אליה שמחה מאוד שהגעתי ולאחר שחזרתי הביתה הבת שלה אף התקשרה אלי להודות לי שוב בשמה ובשם אמה שעדיין התרגשה שמתנדבי איחוד הצלה חשבו עליה והגיעו להיות איתה.

המתנדב יהושע שטראל סיפר: זכיתי הבוקר להיות אצל שני ניצולי שואה. כשהגעתי לביתו של אחד מהם, כבר בכניסה הוא החל לבכות ישבנו ודיברנו כ 45 דקות שבמהלכם הוא סיפר לי שהוא בצער על כל כך הרבה אנשים שנרצחו ותיאר לי איך אבא שלו נגרר החוצה מהבית על ידי הנאצים כשעודו עטוף בטלית. היו לו עשרה אחים ורק אחותו שכיום גרה במודיעין עדיין בחיים. הוא המשיך וסיפר איך הנאצים התעללו בו וגרמו לו לפציעות. בהמשך סיפר שבשנת 1950 הוא זכה לעלות לארץ ישראל, להתחתן ולהקים משפחה עם שלושה ילדים. יהושע מתאר שאלו היו 45 דקות מאוד מרגשות ומשמעותיות בשבילו. יצאתי מהפגישות עם הניצולים בידיעה שעזרתי להם לחלוק את כאבם ביום קשה זה. ובשביל זה אנחנו כאן כמאמר "כל ישראל ערבים זה לזה".

ראש הסניף דוד לף יחד עם רכזת תן כבוד בסניף אתי פרץ, שריכזה את הפרוייקט מטעם איחוד הצלה, הלכו לביתם של הזוג גרוסמן. בימים האחרונים, אתי לוקחת אותו לטיפולים רפואיים ובדיקות לאחר שנפל ונפצע סמוך לביתו. הזוג מאוד התרגש ולא הפסיק להודות לאתי פרץ ואיחוד הצלה על כל הסיוע בכלל והביקור הבוקר.