ט"ו בשבט נחשב בימינו ליום חג - אך בעצם אינו אלא תאריך בלוח העברי: חמישה עשר (טו) בחודש שבט. בתקופת המשנה נקבע טו בשבט כתאריך המיועד לחקלאים בלבד, לצורך חישוב היבול השנתי של הפירות. אחר כך (לא ברור מתי) קיבל טו בשבט אופי של חג, ואז – בשלב מסויים הפכו אותו מקובלי צפת ל"יום אכילת הפירות" ועיצבו טקס מיוחד - "סדר ליל שמחת האילנות.
עברו מאות שנים, ובארץ הוקמו המושבות הראשונות – וט"ו בשבט היה לחג הנטיעות. במוסדות החינוך בעיר נערכים לקראת היום הזה בתחומי הלימוד השונים, מי בהלכה, בלימוד הדינים על נטיעות, ומי ביצירה. באחד ממוסדות החינוך, בי"ס ממ"ד עוזיאל עיצבו תלמידיו גנים פרטיים משלהם, בעיצוב עצים מיניאטורים מחוטי מתכת ועטיפתם בחומרים שונים, חרוזים, עיסת נייר וכד'. תערוכה כזו הוצבה ברחבת המצגות בתוך בית הספר, ליד עבודות אמנות בנושא עצים. תלמידי הכיתות ציירו וצבעו והוסיפו קולאז'ים מה שנתן מימד עומק לכל עיצוב כזה. התערוכה מוצגת כבר מרח' שבט והיא תישאר עד אחרי תום חג האילן בשבוע הבא. אז ייטלו התלמידים את היצירות לביתם למזכרת מעוד שנת אמנות פורייה בתחומי בית הספר עוזיאל.
שתפו
