תערוכה היוצר ד"ר חיים מויאל שהוצגה בבית האמנים במהלך ימי חול המועד פסח, סיכוי גדול שחלקה ינדוד להיכל התרבות העירוני והחלק השני יוצג בלובי בית העירייה. אוצרת התערוכה בת עמי בלסן עובדת על כך. כך חושף בפנינו היוצר עצמו, איש בית שמש, חיים מויאל, רב כישורים ויכולות, מוכר כמשורר, צייר, אמן, צלם, משורר ועוד. ברוך כישרונות.
חיימון (כינוי החיבה) שגדל בבית צנוע, היה פשוט לציפור דרור. מעופף לכל מקום, חסר גבולות, ומלא אמביציות. כך הצליח במו ידיו להיות גם אורניתולוג, ארכיאולוג וצייר, כישורים אותם ביטא במסגרת רשמית של רשות העתיקות והחברה להגנת הטבע.
הספיק ללמוד בחמש מוסדות אקדמאיים מכללת לוינסקי ומכללת תלפיות, באוניברסיטת בן גוריון ובוגר העברית, וגם באוניברסיטת קלוז' ברומניה.
'התמכר' לתחביב והפך אותו למקצוע, חורשת האיקליפטוס בקרבת הבית עשתה לו את זה? אולי.
"התגוררתי עם עוד עשרת אחיי ואחיותיי בשכונות מצוקה (ביאליק ורמת-לחי) ומשם התחלתי לצמוח ולהתפתח בתחום האמנות עם כל הקשיים בדרך. סיימתי בהצלחה את לימודיי במגמה הביולוגית בתיכון שייבר בבית-שמש.' מספר השבוע תוך התרפקות על העבר. איזה כייף לשמוע בן בית שמש מספר בגאווה ומתרגש מהעבר שלו. בכל מקרה, קולות הציפורים שהדהדו באזניו גרמו לו להיות מומחה צפרות שמתחת ידיו יצאו מאמרים רבים כולל ספרים בכריכה קשה למהדרין וכאלה לחובבים בכריכה רכה.
"בילדותי קיבלתי עידוד והשראה מכוננת למלאכת הציור מאבי משה (מוריס) ז"ל, שהיה אמן ונגר אמנותי בזכות עצמו מהיותי ילד ועד היום המשכתי לעסוק בתשוקה במלאכת הציור ולמעשה זוהי תערוכת-יחיד הראשונה שלי המגיחה בתעופה לאור הצללים, בעידודם הצמוד של אשתי לימור, ילדיי (אביב, בארי ורותם) ובסיועה הכול כך מקצועי וחיוני של האוצרת בת-עמי בלחסן מעיריית בית-שמש" אומר ד"ר חיים מויאל.
חיים מויאל המוכשר התקבל להדרכה (לאחר קורס מדריכי ידיעת הארץ) בבית-ספר שדה רמות שפירא והתגורר במושב בית-מאיר למשך 3 שנים נפלאות. במשך שנתיים לאחר מכן הדריך במרכז מידע על עופות דורסים בהר גילה והתגורר שם. אלו היו השנים המכוננות להתפתחותו בתחום ידיעת הארץ והציפורים. את לימודי התואר ראשון שלו בארכיאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית התחיל לאחר מכן.
קיבל דחיפה? יכול להיות. בכל מקרה הנטייה הטבעית שלו באותם ימים הייתה להיות שייך לתחום בו מצא את עצמו. התקבל לעבוד ברשות העתיקות כפקח וארכיאולוג ביחידה למניעת שוד ולאחר כעשור שנים עזב את הרשות והדריך טיולים כ-3 שנים ברחבי הארץ בחברת כנס-טללים והתמנה לאחר מכן לשמש כמנהל חינוכי של המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים באוניברסיטת ת"א ולטרון למשך 3 שנים. (בהובלתו של פרופ' יוסי לשם). במקביל המשיך לימודיו לתואר שני בארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.
השבוע הוא מתאר את מוקד התשוקה. "תשוקתי שלא ידעה גבולות לטבע וציפורים סייעו בידי להתמקד אקדמית בתחום, לעשות הסבה מתאימה ולהשלים תואר שלישי בתחום האקולוגי ב2012 (אוניברסיטת קלוז' רומניה) כותרת התיזה שלי הייתה: "סלקציית בית גידול בקרב עופות מקננים בישראל".
משנת 2015 הפכתי למרצה למדעים במכללת לוינסקי בת"א ומשנת 2018 ואילך התחלתי להרצות את תחום המדעים גם במכללת תלפיות בחולון ומוניתי גם לחוקר בתחום אקולוגיה מקראית באוניברסיטת ת"א (בהובלתה של פרופ' דלית רום-שילוני ומתעתדים בקרוב להוציא לאור את המונוגרפיה הראשונה "על עופות התנ"ך"). הצלחתי לשלב את עיסוקיי גם בהוראת המדעים והביולוגיה לבגרות למשך 4 שנים, לאחר לימודי תעודת הוראה במשך שנתיים באוניברסיטת בר-אילן"
במהלך השנה וחצי האחרונות התקיימו עשרות תערוכות לאמני העיר בלובי עיריית בית שמש מתוך מגמה להנכיח את המגוון האנושי, הכישורים והיכולות במרחב המשמש את כלל הציבור בעיר. עבור מרבית האומנים שהציגו תערוכות בלובי העירייה, האומנות היא תחביב המפותח ברמה גבוהה לצד עבודתם ביום יום. אם כאנשי תפעול, חינוך וציבור..
תערוכת היצירות של דר חיים מויאל היוותה תפנית בכיוון ההיערכות בבית האמנים. בפעם הראשונה יוצר בן המקום, שהתחנך בבית שמש, למד והעשיר עצמו מביא תערוכה עשירה שיכולה להדר כל מוזיאון ברחבי הארץ.
מה רואים בתערוכה? כן באופן טבעי הרבה ציפורים נדירות. בשבוע בו קראנו בפרשת השבוע על העוף הטמא והטהור אפשר למצוא בתערוכה את כל ההוד וההדר בצבעים, גודל הנוצה והמקור. למי שראה נהנה, מי שלא- הפסיד או שימתין להזדמנות הקרובה להעלאת התערוכה בהיכל התרבות או בלובי העירייה. גאווה.
בין האורחים הרבים שהגיעו ליהנות מהתערוכה בבית האמנים, היו בני משפחה , חברים, מכרים, וגם ראש עיריית בית שמש ד"ר עליזה בלוך קפצה לאתנחתא מעבודתה הציבורית כדי לרוות נחת מפרי ידיו של יוצר מקומי.
שתפו
